פפילומה – מאיה מספרת

מאיה, בת 39: 

לא כאב לי שום דבר. לפני שנה בדיוק השותפה שלי למשרד נפטרה מסרטן צוואר הרחם.

זה היה טראומתי עבור כל חברינו לעבודה. מרגע הגילוי נפטרה תוך מספר חודשים. לקחתי לתשומת ליבי שאני צריכה לעשות בדיקה שגרתית כי גילוי מוקדם מציל חיים.

עשיתי פאפ שיצא לא תקין (שנתיים לא נבדקתי). לפני שנתיים יצא תקין, ו 5 שנים לפני כן היה פאפ שיצא לא תקין. עשיתי חזרה על הבדיקה ויצא שוב לא תקין. ואז הבנתי שמשהו לא בסדר, מהרגע שהרופאה התקשרה נסעתי אליה מבוהלת, היא שלחה אותי לביופסיה.

התקשרו להודיע שהביופסיה לא תקינה. הרופא אמר שיש את וירוס הפפילומה. מכאן הבנתי שאי אפשר לזלזל יותר. נשלחתי לקוניזציה, ולאחר מספר ימים הוזמנתי שוב לרופא. הבנו שאני כבר לא בשלב הטרום-סרטני. הייתי כבר בסרטן שלב 1. כל עולמי חרב עלי (כל זה היה לפני שלושה חודשים).

יש לי שתי בנות, בת 12 ובת 8. הבת שלי בשנה הבאה תעשה את החיסון ויהי מה!. משם התגלגלתי לכריתת רחם. וכל הדברים הלא נעימים מסביב.

כשאת מבינה שיש לך גידול ממאיר בגוף, נפשית את קורסת.

הבנות שלי לא יודעות שום דבר. הבית שלי במשך חודשיים היה משהו הזוי. גם ההורים שלי קיבלו את זה מאוד קשה.

גילוי מוקדם מציל חיים. 98% הצלחה. אבל המחיר מאוד כבד. אני לא אותו אדם מלפני חצי שנה. אדם אחר לגמרי. גם בן הזוג שלי השתנה. מאוד חרדתי. קם באמצע הלילה. לא ישן בלילות.

לוקח זמן אחרי המלחמה כמו הלומי קרב לעכל את מה שקרה לך. עכשיו אנחנו מתחילים לעכל. חזרתי ישר לעבודה כדי לא להיכנס למרה השחורה הזו. חשוב מאוד שאנשים יבינו כמה חשוב לעשות את החיסון. במיוחד שהווירוס עובר גם עם אמצעי מניעה.

אני עובדת בבית ספר ומרצה בפני תלמידות, ומפיצה את המידע. בזכותי מישהי עברה לפני שבוע קוניזציה וכל הזדמנות שיש לי אני דוחפת ואומרת להיבדק, ואם אפשר לעשות את החיסון אז לעשות ולא לפחד. חבל מאוד לגלות את זה.

ההגדרה של וירוס הפפילומה היא לא נכונה. במקרה שלי לא היו לי הרבה גברים בחיי. הדור של היום יותר פתוח ממני. הבנות מקיימות יחסי מין בגיל מאוד צעיר וצריך להבין את ההשלכות של זה. בחורה בגיל 15 יכולה להידבק בזה ויש מצב שהיא לא תוכל ללדת אם זה יתפתח בגיל צעיר.