שלבקת חוגרת – רחל מספרת

חיכיתי לאורחות מחו"ל, וההכנות בבית התישו אותי מעבר למצופה. בלילה, לאחר הגעתן לא ישנתי טוב בגלל כאב עמום במותן ימין. למחרת הכאב התחזק, עבר קצת לגב ועורר מחשבה שאולי זו אבן בכליה (אבל הכאב לא היה מספיק חריף לאבחנה זו). בנוסף החל מעין עיקצוץ בעור בבטן, שכלל לא התחבר במוחי לכאב בגב.

למחרת הלכתי לרופאה, גם היא לא איבחנה במה מדובר ושלחה אותי לבדיקות דם דחופות (שהיו תקינות) ונתנה לי כדורים נגד כאבים- רוקסט פלוס במינון של עד 3 ביממה. אח"כ הופיע שיפשוף אדום גם הוא בצד ימין וחשבתי שזה שיפשוף מהחזיה. עברו עוד יומיים, סה"כ 4 ימים, ואז גיליתי פריחה אדומה על המותן הימיני והבנתי שמדובר בשלבקת חוגרת.

כשהגעתי לרופאה כבר היה מאוחר מדי לדבריה להתחיל בטיפול במחלה עצמה ואיפשרה לי רק להמשיך בכדורים הנ"ל. הכדורים עזרו מאד, אבל לא יכולתי ללבוש בגדים על האיזור הכואב והגעתי למינון של 6-7 כדורים ביממה. זה נמשך קרוב לחודשיים. הכדורים מאד מרדימים. נעדרתי מהעבודה חודש ימים. בשבועות הראשונים חוויתי אי נוחות גופנית רבה ומצב רוח מאד ירוד. לאט לאט זה עבר.

ללא משככי כאבים לא ניתן לעבור מחלה זו ולדעתי המקרה שלי לא היה חמור יחסית למה שעלול לקרות.

 

ד"ר איתמר נצר מוסיף: שלבקת חוגרת הנה מחלת המשך לאבעבועות רוח. וירוס הוריצלה הגורם לשתי המחלות הנו נגיף ממשפחת ההרפס. לאחר ההדבקה הראשונית בילדות הוא נותר רדום בתאי העצב בגוף, ומתעורר ליצירת מחלת השלבקת בעתות מחלה או דחק נפשי, והוא פעיל במיוחד במבוגרים. מחלת השלבקת החוגרת הנה מחלה המשפיעה קשות על איכות החיים וגורמת לכאבים קשים, אצל קשישים עשויה להיות לה השפעה קשה על אורח החיים, והיא אף נמשכת שבועות ארוכים.

על כן, חיסון האבעבועות נחשב לעדיף בהרבה על הדבקה מכוונת באבעבועות בילדות – בכוחו למנוע את שתי המחלות.