אבעבועות רוח – נחמה מספרת

נחמה מספרת על ילדיה שלא הספיקו לקבל את החיסון:

במאי 2003, בוקר שישי, לקחתי מרשם לחיסון כנגד אבעבועות רוח, עבור ילדיי, אשר הקטנים בהם הגיעו אז לגיל שנה-הגיל המומלץ לחיסון. בתקופה זו היו עדיין חילוקי דעות לגבי החיסון.
רופא הילדים הסביר שהבעיה היא לא עם המחלה, אלא עם הסיבוכים, כמו שנוכחנו לדעת.

בצהרי אותו היום, חזרה הגדולה מהגן עם הפריחה, הבנו שפספסנו.
עד שבת בערב כל הילדים כבר היו מכוסים בפריחה. כאמור הבעיה לא היתה עם המחלה.
שניים מהילדים עברו את המחלה יחסית בקלות, אבל בת השנה ובן ה-7 קיבלו כעבור כשבוע חום מאוד גבוה שהעיד על בעיה נוספת.

הרופא מיהר לבצע בדיקות ושניהם קיבלו כתוספת גם סטרפטוקוקוס, שנחשב מסוכן.
התינוקת אושפזה להשגחה.
באותה תקופה פורסמו מספר מקרים של ילדים שנפטרו עקב סיבוכי הסטרפ', בעקבות מחלת האבעבועות, ולקחו את הדבקות הילדים מאוד ברצינות.

שניהם עברו גם את הסיבוך בשלום, אבל סבלו מאוד. למזלי עברנו את זה בשלום, אבל אם היינו מספיקים לחסן, כל זה היה נמנע.

אחד הסיבוכים הידועים של אבעבועות רוח הנו הדבקה של מחזור הדם בחיידק סטרפטוקוקוס מקבוצה A, אותו חידק אשר גורם גם לדלקת גרון ולמחלת "החיידק הטורף", מסביר ד"ר איתמר נצר.
המחלה מופיעה כשבוע לאחר שנראה שהילד החלים ממחלתו, בדרך כלל כחום גבוה. הסיבה למחלה: כניסת חיידקים מהעור אל זרם הדם דרך האבעבועות, ותגובה חיסונית מוחלשת עקב מחלת האבעבועות. בין השאר נמצא כי הדבקה מסוג זה בסטרפטוקוקוס יכולה לגרום גם לצלוליטיס (זיהום קשה של העור), אימפטיגו, דלקות קשות בקנה הנשימה או בעצמות, ואפילו שוק טוקסי. הטיפול מחייב אשפוז ומתן אנטיביוטיקה תוך ורידית.
גם חיידקים אחרים עשויים לגרום לזיהום בדרך זו, למשל סטאפילוקוקוס או אנטרוקוקוס.