שעלת – רותי מספרת

אני בת 60. בריאה באופן כללי. תופסת את עצמי כמי שממעטת לחלות, לא זוכרת מתי חליתי בשפעת, לכן גם לא נהגתי להתחסן, למרות העידוד הסביבתי.
בחורף זה, לפני כ-4 חודשים, התחלתי להרגיש לא טוב. כאב גרון, שעול, לא במידה שהטרידו אותי. התמהמתי מאוד ללכת לרופא, אבל בגלל ההמשכות ומה שהרגיש כהחרפה, התחלתי לקחת אנטיביוטיקה, מוקסיפן, יש להודות שעל דעת עצמי. הבנתי שאינני חסינה לשפעת ושעלי לשקול בשנה הבאה להתחסן.

החלתי לדאוג על האנשים שנחשפו אלי – נכדתי הקטנה, ילדים שעבדתי איתם ואשה בהריון שגם איתה עבדתי טרם שהבנתי שאני חולה.

השיעול הלך והחריף. הואלתי סוף סוף ללכת למרפאה. הרופא העלה לי את מינון האנטיביוטיקה. השיעול הלך והחריף. התחלתי להרגיש ולהבין שאני חולה מאוד. הימים והלילות היו לסיוט. לא הצלחתי לישון יותר מחצי שעה רצוף והחלק הקשה אולי ביותר היו כאבים עזים בכל הגוף שהתלוו לשיעול. התקפי השיעול הביאו לעתים להרגשה שאני נחנקת. הרופא אמר לי שזו ככל הנראה שעלת. יש לציין שאני עובדת עם ילדים. לא ידעתי על ילד חולה בשעלת לא באותה עת וגם לא אחר כך. התחלתי לקחת אזניל, אנטיביוטיקה מיועדת לשעלת. תוך ימים ספורים הייתה הקלה בשיעול. הבנתי רק אז שהמחלה יכולה להיות מסוכנת ומדבקת. החלתי לדאוג על האנשים שנחשפו אלי – נכדתי הקטנה, ילדים שעבדתי איתם ואשה בהריון שגם איתה עבדתי טרם שהבנתי שאני חולה.
מאז עברו כשלושה חודשים. אני עדיין משתעלת, מעט. סובלת מכאבי גב משתמשת בחגורה אורטופדית ומתקשה ללכת. ככל הנראה סדקתי/שברתי חוליות בשיעול. אולי על רקע של אוסטופורוזיס, בדיקה תעשה בקרוב. למרבה המזל וההקלה לא ידוע לי על מי שהיה במחיצתי וחלה. כנראה שכולם היו מחוסנים. עדיין לא שבתי לאיתני, מרגישה כמי שמחלימה לאיטה ממחלה קשה.