טיפות החלב צריכות להתבגר

בטור שפירסם ב"הארץ", טוען אילון גלעד כנגד נחיצותן של טיפות החלב. הטור נפתח בסיפור המרתק של התפתחות שירותי טיפת חלב בישראל עד לימינו, תהליך שהחל בשנות השבעים של המאה הקודמת, כאשר המדינה ניסתה גישות שונות להפעלת השירות, בניסיון למצוא מודל כלכלי שיפחית הוצאות. כך למשל נוצר המצב הקיים היום בו משרד הבריאות אחראי ישירות להפעלה של טיפות חלב רק בחלק מהערים בישראל ובמקומות אחרים אחראיות לכך קופות החולים או העיריות.

גלעד מזכיר ליקויים שונים מהם סובל השירות ושואל האם המודל הקיים מתאים לספק את השירות החשוב כל כך של חיסונים לילדים. צודק הכותב שיש הרבה ליקויים שחייבים לקבל מענה לגבי האופן שבו טיפות חלב מתנהלות היום, אבל הוא כנראה מפספס בכיוון לפתרון.

הטענה הראשונה היא כי ההורים ממילא מקבלים חלק גדול מהשירותים הנצרכים בטיפת חלב במסגרת קופות החולים או במסגרת השוק הפרטי, שנמצא מחוץ להישג ידן של משפחות רבות.

בנוסף, הוא טוען כי ההורים "מיטלטלים" בין רופאת הילדים ואחות טיפת חלב. בפועל, מדובר באירועים שונים לגמרי, האחד בתחום של קידום בריאות ורפואה מונעת והשני בתחום של אבחון וטיפול – ונדיר שהשניים חופפים. כלומר, השאלה לאן הולכים במסגרת כל אחד משני תחומים אלו, היא משנית. וכשמדובר במפגש עם גורמים שונים (פעם רופאה ופעם אחות טיפת חלב), זה פחות משנה אם זה קורה באותה מרפאה או לא.

במקום ההצעה להעביר את האחריות מטיפות חלב לרופאי הילדים, כדאי שנכיר בקיומו של הפיל הגדול בחדר: תקציב טיפות החלב.

כמו חלקים אחרים במערכת הבריאות, גם טיפות חלב סובלות מתת-תקצוב. דו"ח מבקר המדינה משנת 2014 חושף תמונה עגומה: כח האדם בטיפות החלב לא גדל כדי להתאים את עצמו לגידול באוכלוסיה, ולאחיות נוספו מטלות רבות נוספות, מה שמחמיר את המחסור בכוח אדם עוד יותר. התשתיות – החל ממערכות המחשוב וכלה בתשתיות הפיזיות – מוזנחות ואינן מותאמות לצרכים. ולבסוף, המצב הקיים שבמסגרתו קיים פיצול בין גופים שונים הנותנים שירותי טיפת חלב, יוצר מגוון של בעיות המשפיעות על איכות או זמינות.

כמו חלקים אחרים במערכת הבריאות, גם טיפות חלב סובלות מתת-תקצוב- כח האדם בטיפות החלב לא גדל כדי להתאים את עצמו לגידול באוכלוסיה

המורכבויות בהתמודדות עם האוכלוסייה הולכות וגדלות בשנים האחרונות. שפע המידע שזמין להורים לאו דווקא הפך את המפגשים

בטיפת חלב לפשוטים ומהירים יותר, אלא להפך. הורים רבים באים עם שאלות ותהיות וזקוקים לזמן ארוך יותר מצוותי טיפת חלב ולמשאבים גדולים יותר. לא פעם נדחים חיסונים לאו דווקא בגלל בחירת ההורים, אלא בגלל שאין מספיק כוח אדם כדי לקבוע תורים במועד הנדרש. הורים שונים מדווחים כי אף קביעת התור הראשון אחרי הלידה נדחית ומתעכבת בגלל חוסר היכולת של חלק מתחנות טיפת חלב להתמודד עם העומסים. נוסף על כל זה, כתוצאה מהמחסור בכח אדם, פעולות חשובות של טיפות החלב כמו ביקורי בית,

ילד מקבל חיסון בטיפת חלב בבני ברק - 1957

ילד מקבל חיסון בטיפת חלב בבני ברק – 1957

נדחות או מתבטלות. לצד כל הדברים האלו, יש לציין את אחיות טיפת החלב שעושות עבודת קודש למרות האילוצים הקשים והעדר תקינה ראויה.

העברת תחום הרפואה המונעת לאחריות הרופאים כפי שמציע גלעד היא לא כדאית. כמות העבודה המוטלת על הרופאים העמוסים ממילא, תגדל בסדר גודל. להוסיף את מתן החיסון והרפואה המונעת לעומס של רופאי הילדים יבטיח שאף אחד לא יצליח לקבל את הראוי לו. מדובר יותר בניסיון להחביא את הפיל, ופחות בהתייחסות אליו ומתן פתרון רציני לבעיה. הפתרון המוצע רק יוסיף בעיות חדשות: פגיעה באיכות וזמינות שירותי הרפואה הניתנים היום ויצירת חשש ממשי ומוצדק של הורים להגיע למפגשים כאלו עם רופאי הילדים, המתקיימים במרפאה מלאת ילדים חולים בחדר ההמתנה.

לשירות הניתן בטיפות חלב יש יתרונות רבים- הדרכה, ליווי, איתור מוקדם של בעיות רפואיות ואף איתור מקרים של אלימות במשפחה, דיכאון לאחר לידה ועוד

אולם, האם באמת יש בעיה במודל הקיים? לשירות הניתן היום בטיפות חלב יש יתרונות רבים שאסור להזניח ולוותר עליהם: הדרכה, ליווי, איתור מוקדם של בעיות רפואיות ואף איתור מקרים של אלימות במשפחה, דיכאון אחרי לידה, ועוד. לרפואה מונעת יש גם תועלות כלכליות רבות. המודל הייחודי של טיפת חלב וההכשרה של הצוותים הרפואיים בהן, מאפשרת לתת מענה למגוון הצרכים השונים והייחודיים של האוכלוסייה בישראל. לטיפות חלב יש יתרונות גדולים ותרומה גדולה לבריאות הציבור בישראל. אבל זה מחייב השקעה: הגדלת התקנים ותוספת הכשרות כדי לחזק את הצוותים בעבודתם ובהתמודדות המורכבת שמולה הם ניצבים.

מערך טיפות חלב זקוק להשקעה ותשומת לב מצד המדינה. השקעה תקציבית שתתאם לגידול באוכלוסיה, או לכל הפחות לגידול בהוצאה הציבורית לבריאות. רגולציה שתבטיח שהטיפול הניתן יהיה שוויוני, אחיד ומלא, בכל באזורים ולכל האוכלוסיות ומטעם כל הגופים האחראים למתן השירות. הזנחת השירות פוגעת באופן ממשי וישיר בתינוקות, בילדים ובחברה הישראלית כולה.

אדוה לוטן
מנכ"לית עמותת מדעתאדוה לוטן

עוסקת בניתוח מערכות וייעוץ בתחומי אינטרנט, ניהול ידע ועוד.

בעלת תואר ראשון במדעי החיים ותואר שני במדעי המידע.

בלוגרית, ספקנית ואמא לשלושה (לאו דווקא בסדר הזה).