חצבת – אילת (שם בדוי) מספרת

"לאחר שהחלמתי מהמחלה לא ממש חזרתי לעצמי. התלוננתי תכופות על עייפות בפעילויות פשוטות". העדות של אילת היא סיפור על חצבת ופגיעה בשריר הלב, נזק שממשיך לסכן את חייה עד היום.

הייתי תינוקת שמנמנה ובריאה והתפתחתי באופן תקין לחלוטין. קיבלתי את כל החיסונים במועדם. בסביבות גיל 3 חליתי בחצבת. בשל הגיל הצעיר אין לי זכרונות ברורים מהמחלה*.

אמא שלי סיפרה לי שקדחתי מחום והייתי חולה נורא ושהם הזמינו רופא הביתה.
לאחר שהחלמתי מהמחלה לא ממש חזרתי לעצמי. תוך תקופה מסויימת ירדתי הרבה במשקל.
עצם פעולת האכילה עייפה אותי באופן כללי התלוננתי תכופות על עייפות בפעילויות יומיום פשוטות והשתעלתי הרבה בלילות.

עצם פעולת האכילה עייפה אותי באופן כללי התלוננתי תכופות על עייפות בפעילויות יומיום פשוטות והשתעלתי הרבה בלילות.
אמא שלי שהבינה שמשהו לא בסדר איתי פנתה שוב ושוב לרופאים והם טענו שהכל בסדר אצלי ושהיא לחוצה וגורמת לי לאסטמה. גם בצילומי חזה שבוצעו לי לא אבחנו דבר. אמי סירבה להשלים עם טענתם ובסופו של דבר פנתה דרך זוג חברים שהיו טכנאי רנטגן במקצועם לרופא ראות מומחה מבית חולים בלינסון.

הוא הביט בצילום החזה ומייד הבחין בצל לב החריג בגודלו שמעיד על קרדיומיופתיה – מחלת שריר הלב בה חדר הלב השמאלי רחב ותפקוד הלב מופחת.
למחרת אושפזתי צונתרתי פעמיים למטרת אבחנה והתחילו לטפל בי בתרופה דיגוקסין. הקרדיולוגים שלא ראו הרבה מקרים של קרדיומיופתיה כזו בקרב ילדים דיברו עם הוריי על הצורך העתידי בהשתלת לב.
הוריי שקלו לעבור לגור בארצות הברית ששם נושא ההשתלות היה מפותח יותר. למרבה המזל מאז ועד היום לא נזקקתי להשתלה.
על אף המצב החמור של הלב הרופאים הצליחו לאזן אותי לאורך השנים באמצעות תרופות והתפקוד שלי ביום יום נשאר תקין באופן יחסי.
התנדבתי לצבא ובמהלך השירות חוויתי התקפים של הפרעות קצב. אושפזתי וצונתרתי פעמיים. לפני מספר שנים השתילו בי קוצב דפיברילטור.

לאחר נישואי לאהוב ליבי התייעצתי עם רופאים להריון בסיכון גבוה וקרדיולוגים והתחזיות שלהם היו קודרות ביותר – סיכויים גבוהים למוות וגבוהים אף יותר להחמרת המחלה בעקבות הריון. על אף הכאב הגדול שהיה כרוך בויתור על חוויית ההריון החלטתי בסופו של דבר לפנות לפונדקאות.
בתהליכים מפרכים וחובקי עולם נולדו שתיי בנותיי מתוקות ובריאות. כמובן שהקפדתי לחסן אותן בכל החיסונים הקיימים.
כיום אני בת 39, בתי הבכורה רק בכיתה ב' וכבר מייצגת את היישוב שלנו בתחרויות התעמלות אומנותית. הקטנה בת השנתיים כבר יורדת לשפגאט ומפגינה כוח רב כבר בגיל צעיר זה. אני כמו אמא רבע פולניה נהנית לראות אותן גדלות ומצליחות ורק מתפללת שמצב הלב שלי ימשיך להיות יציב על מנת שאוכל להמשיך ללוות אותן ולרוות מהן נחת עוד שנים רבות וטובות.

*חיסון החצבת יעיל, אך מגיע למלוא האפקטיביות לאחר שתי מנות, ע"מ.