בילד הבא שנולד לא פספסתי אף חיסון

רונית רגוניס אור מספרת על בנה

בני כיום בן 14 וחצי.

כאשר היה בן שנה קיבל את החיסונים הרגילים בטיפת חלב. החיסון לאבעבועות רוח לא היה אז בחיסוני השגרה ורופא הילדים לא עדכן אותי בדבר חיסון זה (חיסון אותו קיבלה בתי בת ה 18 וחצי היום)  ובני לא חוסן.

כמובן שבני חלה באבעבועות. בגיל שנה וחודשיים הוא הרגיש לא טוב והיתה לו פריחה.

רופא הילדים שלנו לא היה זמין ונסעתי מחוץ לעיר, שם אבחנו חשד לדלקת ריאות ושלחו אותנו לצילום. הצילום אישש את החשד. נשלחנו בדחיפות לבית חולים שם אושפז בני ל-3 ימים עם אנטיביוטיקה לוריד.

זה היה סיוט.

הוא עדיין לא הלך וכל היום היה על הידיים. לאחר 3 ימים שוחררנו. עבר חודש וחצי ושוב חלה בדלקת ריאות. הוסבר לי שזה סיבוך של מחלת אבעבועות רוח. ושוב נשלחנו לבית החולים. הפעם לא הסכמתי להישאר ודרשתי מרשם לאנטיביוטיקה למתן דרך הפה והתחייבתי שהילד יטול את התרופה. וכך היה. הילד החלים ותודה לאל הוא בריא.

בילד הבא שנולד לא פספסתי אף חיסון כולל המומלצים.

ד"ר סיגל גז, רופאת ילדים, מוסיפה-

כפי שהאם מספרת, אבעבועות רוח היא לא "רק מחלת ילדות קלה".

מעבר למחלת העור המוכרת של שלפוחיות מגרדות ומציקות בכל הגוף, החום הגבוה המעיק, והחולשה הכללית שנמשכת גם לאחר שהמחלה עוברת, המחלה עלולה לגרום ללא מעט סיבוכים קשים ואפילו במקרים נדירים למוות – בעיקר בתחלואה לפני גיל 5 ומעל גיל 15, ומדוכאי חיסון מכל הגילאים.

בין הסיבוכים האפשריים יש זיהום חיידקי משני. כלומר, לא רק שהחולה נדבק במחלה הלא נעימה בעצמה, חיידקים כמו סטרפטוקוק (A) וסטאפילוקוק אוריוס עלולים לנצל את המצב ולגרום לזיהומי עור קשים,  או אלח דם קשה, דלקת במפרק ובעצמות – ואף לכשל רב מערכתי המוביל לאשפוז ממושך בטיפול נמרץ ולתמותה. בנוסף, אחד הסיבוכים הזיהומיים האפשריים הוא מה שסיפרה עליו האם – דלקת ריאות: שיעול מטריד ובהמשך גם דמי, קשיי נשימה עד מצוקה נשימתית, כיחלון, כאב בחזה. דלקת ריאות גורמת לחולה לסבל רב, והינה גורם תמותה נפוץ.

סיבוכים קשים נוספים תוקפים את המוח וביניהם דלקת ברקמת המוח (אנצפליטיס, מנינגוצפליטיס), אשר גורמת לתמותה גבוהה בעיקר בילדים מתחת לגיל 5 ובמבוגרים מעל גיל 20. תסמיניה הם קשיון עורף, בלבול ואי שקט, שינוי במצב ההכרה, פרכוסים, וסיבוכים מאוחרים קשים לשורדים – ביניהם פרכוסים, איחור התפתחותי ופיגור, ליקוי שמיעה עד חירשות ועוד.
סיבוך נוסף הוא אטקסיה צרבלרית – הפרעת תנועה קשה עד כדי חוסר יכולת להתהלך יציב ולדבר רגיל.
תסמונת ריי: אנצפליטיס (דלקת ברקמת המוח), ובנוסף כשל אקוטי של הכבד. המצב יתבטא בירידה ברמת הסוכר בדם, עליה ברמת האמוניה בדם, פרכוסים, ירידה במצב ההכרה ומוות.

סיבוכים קשים נוספים יכולים לכלול פגיעות שונות בלב, בלבלב, באשכים, במנגנון קרישת הדם ובכליות.

חשוב לזכור שבמקרה של אישה בהריון שנדבקת לראשונה באבעבועות רוח (בעיקר בשלבי ההריון המוקדמים), המחלה עלולה לגרום לפגיעות חמורות בעובר.

אם כל זה לא מספיק, חשוב לזכור שנגיף הווריצלה, בדומה לשאר בני משפחתו ממשפחת ההרפס, גורם למחלה חבויה לכל החיים אשר "מתחבאת" בעצבי התחושה ומחכה להזדמנות להתפרץ שוב. ההתפרצות של הנגיף החבוי נקראת "שלבקת חוגרת" (בלעז, הרפס זוסטר) ומתבטאת בכאב שורף ושלפוחיות כואבות על העור ולעתים פגיעות נוספות. באנשים מבוגרים היא עלולה להשאיר אחריה כאב רפאים שלא חולף חודשים ארוכים. בלתי אפשרי להיפטר מהנגיף לאחר שהתנחל בגוף.

החיסון עשוי במקרים רבים להגן מהידבקות בנגיף.
גם במידה ואדם מחוסן נדבק באבעבועות – הוא עלול לחלות במחלה, אך הוא יחווה אותה בצורה קלה ביותר, בדרך כלל כפריחה מציקה בלבד (לזמן קצר יותר מהמטופל הלא מחוסן, ולעתים בלי חום), ללא הסיבוכים שתוארו, וללא הסבל של המחלה.