עוד יום אחד לא הייתי שורדת

רוטה – אליזבת שמעון מספרת

כשהייתי בת 11 כיתה ה׳ בסביבות חודש פברואר נדבקתי ברוטה.
מכיון שאני ילידת ברה"מ והגעתי ארצה בגיל 3 לא חוסנתי נגד המחלה הנ"ל מעולם.
הכל התחיל כוירוס של הבטן, שלשולים הקאות ואיבוד נוזלים אמא שלי לקחה אותי לרופא שאמר שכנראה מדובר בוירוס שיחלוף והמליץ לשתות הרבה. מיותר לציין שכל מה שהכנסתי לפה היה יוצא ממני ישירות.
לאחר כחמישה ימים שהוירוס לא חלף אבא שלי לקח אותי לבית חולים.

הרופא אמר שרמת האצטון בשתן שלי הייתה כל כך גבוהה שיכול ועוד יום אחד לא הייתי שורדת

הם לא התרגשו משלשולים והקאות וכאבי בטן וחום וטענו שזה וירוס ואני לא ילדה קטנה ואין מה להתעסק איתי כל כך, פשוט לשתות וזהו. המשכתי להיות גמורה וממש סמרטוט עוד מספר ימים נוספים ללא שום חשק לאכול או לשתות לא הייתה לי גם היכולת, איבדתי המון המון משקל והייתי מתעלפת מחולשה.

לאחר 14 יום של מחלה אבא שלי לקח אותי שוב לבית החולים, שם כבר החלו בסדרת בדיקות דם וצואה ואבחנו את הרוטה, מפה החלה סדרת טיפולים הכוללת מתן עירוי של מים נוזלים עם מלחים ועם סוכרים ואולי כדורים למיניהם שאני לא זוכרת… לאחר כ-12 שעות הצהרתי שאני רעבה ואמא שלי כמעט התעלפה מהתרגשות ירדה לקנות לי חצי מאפיה!

הרופא אמר שרמת האצטון בשתן שלי הייתה כל כך גבוהה שיכול ועוד יום אחד לא הייתי שורדת! כשחזרתי לבית הספר לפני פורים אנשים לא זיהו אותי, כל כך רזיתי! ובכלל הייתי ילדה רזה מלכתחילה…