אופטימיות, זהירה

מועצה ציבורית מייעצת לפרויקט "מגן ישראל", סיכום המפגש הראשון

הרבה כעס, פחד ותסכול מלווים אותנו בימים אלו, כשהגל השני של התפרצות מחלת הקורונה בישראל מגיע לממדים של אלפי נדבקים ביום ומעל 250 נפטרים מראשית חודש יולי. על רקע הזינוק בתחלואה מונה סוף סוף "פרוייקטור הקורונה", פרופ' רוני גמזו, כדי לספק את מה שאמור היה כבר לקרות פה מאז חודש מאי לפחות – מנגנון מסודר שתפקידו להתמודד עם נוכחות הנגיף, לקטוע שרשראות הדבקה ולתת מענה לאתגרים השונים שהמגיפה מציבה בפני החברה בישראל – פרויקט "מגן ישראל". 

לא פשוט להקים את הפרויקט הזה והקשיים הם הרבה מעבר לעצם המורכבות האדירה של הדבר בעצמו. אולי הדבר הקשה ביותר הוא האובדן הכמעט מוחלט של אמון הציבור. שבר כה עמוק, שיש רבים שאומרים שאי אפשר יהיה לשקם אותו שוב. אבל באירוע הזה אי אפשר לוותר מראש, כי התמודדות עם מגיפה מחייבת את שיתוף הפעולה של הציבור ובלי אמון, לא יהיה שיתוף פעולה. 

על רקע הדברים האלו הגיעה אלי השבוע פנייתה של מנהלת תחום שיתוף הציבור במשרד הבריאות, שהזמינה אותי להצטרף לגוף המוקם בימים האלו: מועצה ציבורית מייעצת לפרויקט "מגן ישראל". הסכמתי בשמחה, כמובן. פניה זו הגיעה שבוע אחרי ששלחנו מכתב לפרופ' גמזו וקראנו לו לשלב את הציבור, ומדעת בכללותו, בתהליכי קבלת ההחלטות, ולכן מבחינתי זו הזדמנות נהדרת להביא לידי ביטוי את תפיסת העולם של מדעת ואת הקולות שאנחנו שומעים מהקהילה שלנו והציבור שאיתו אנחנו בקשר. 

בתוך כמה ימים כונסה המועצה, וההרכב מגוון ומרשים. נציגי רשויות מקומיות, ארגוני מגזר שלישי ובעלי תפקידים המייצגים אוכלוסיות ומגזרים שונים, המושפעים במיוחד מהמשבר. כמות המשתתפים, הסבירה לנו בפתח הישיבה שלומית אבני, ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד הבריאות, מוגבלת הן בגלל הקורונה והן בגלל חוסר היכולת לנהל דיון אפקטיבי בכמות גדולה של אנשים, אבל הכוונה היא למצוא את הדרכים להגיע,  גם בעזרת חברי המועצה, לארגונים ואוכלוסיות נוספות. 

לקראת הישיבה התבקשנו להשיב על שאלון קצר, במטרה להתרשם מהעמדות של חברי המועצה והציבורים שהם מייצגים. את השאלון שלי מילאתי בסיוע של חברי עמותת מדעת, רבים מהם עוסקים ברמה היומיומית בהסברה ובשיח עם מגוון של אוכלוסיות סביב סוגיות שונות במשבר. המארגנים השתמשו בתשובות לשאלון בין היתר ככלי למקד ולכוון את הדיון במהלך ישיבת המועצה. הארגון, למי שמתעניין, נעשה ע"י תחום שיתוף הציבור במשרד הבריאות יחד עם מטה פרויקט "מגן ישראל", ובעזרתם של אנשי רשת מעוז. 

לא הסתפקתי בחשיבה המשותפת עם חברי העמותה, ובבוקר הישיבה הראשונה שאלתי גם בקהילת מדעת ובטוויטר, איזה מסרים חשוב להעביר לגמזו ולאנשי "מגן ישראל" וקיבלתי מאות תגובות, שכללו הצעות ורעיונות מעולים. שיתוף הציבור היה צריך להיעשות מזמן, ולציבור יש הרבה מה לומר והרבה מה להציע.

המפגש הראשון היה קודם כל בסימן של הצהרת כוונות. רוני גמזו שפתח את המפגש, הסביר שהוא רואה את המשבר כחברתי-כלכלי לפני הכל, ושההצלחה תלויה ביכולת להשיג את האחדות והלכידות החברתית. לדבריו, הדרך לנצח את הקורונה לא עוברת דרך בתי החולים, קופות החולים או סגר, אלא בתחושה של האזרחים שכולנו בזה ביחד, כולנו שווים. הניצחון עובר דרך התנהגות אנושית, לא טכנולוגיה. בשביל זה צריך את המנדט והקרדיט להשפיע על התנהגות אנושית – זה דורש הרבה יותר שיח, שהוא מקווה להשיג, בין היתר, באמצעות המועצה הציבורית. 

גמזו נאלץ לפרוש מוקדם מהמפגש, כיוון שהוזעק להשתתף בסיור עם נתניהו בבי"ח שערי צדק (אבל המשיך לעקוב אחרי הנאמר בזום תוך כדי הנסיעה לירושלים) והניהול הועבר לידיה של ד"ר שרון אלרועי, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. גם היא הדגישה את החשיבות של ההשתתפות בפורום הזה עבורה, והסבירה שהיא תולה תקווה ביכולת להביא דרך המועצה את הקולות של הציבור. 

אחרי סבב היכרות (שרבים מהמשתתפים ניצלו לצורך הצהרת כוונות קצרה), הוצג לנו סיכום השאלון המקדים, שהראה איך תופסים חברי המועצה את תפקידה, את האתגרים העיקריים שיש לתת להם מענה ואיך לדעתם הציבור תופס מבחר מההנחיות המגבילות שהוטלו עליו (כעת או בעבר). 

התחלקנו ל-3 קבוצות קטנות במטרה לדון בנושאים הקשורים להטלת מגבלות מסוגים שונים, אשר לפי השאלון המקדים נתפסות על ידי הציבור כבלתי הוגנות, בלתי מובנות או בלתי ישימות במיוחד. 

מקבצי הנחיות שלדעתם של חברי המועצה הכי חשוב לדון בהם,סגר, הגבלות במרחב הציבורי, מוסדות לימוד ותפילה

הסוגיה העיקרית – איך להפוך את ההנחיות להתמודדות עם המגיפה לכאלו שהציבור יבין וישתף איתן פעולה, איך לעשות את זה בצורה שתגרום לכמה שפחות הפרעה למרקם החברתי (אבל עם הבנה שאי אפשר להמנע מזה לגמרי) ותצליח להפחית ולמנוע את התחלואה? 

הקבוצה שלי דנה במרחב הצרכני ציבורי. ניתחנו והסברנו את הפערים – מה גורם לאנשים לא להבין או לא לקבל חלק מההנחיות? דיברנו על פערים תרבותיים ועל הנחיות שניתנות מבלי שלציבור ברור מה ההגיון מאחוריהן. חוסר קוהרנטיות, חוסר עקביות, היעדר ביסוס בנתונים או הנחיות שאינן נכנסות לרזולוציות מדוייקות מספיק. גם בעיית הדוגמה האישית של נבחרים ובכירים בציבור. 

בהמשך דיברנו על פתרונות אפשריים. מעבר לדברים שהם כמעט ברורים מאליהם, כגון שיפור ההסברה, חידוד של מסרים שונים ואכיפה שוויונית, הועלו הצעות מצויינות שמחזירות את הכדור לידי הציבור. למשל, גיבוש של ההנחיות במשותף עם הגורמים שצריכים ליישם אותן, כדי להביא לידי ביטוי את הידע והתובנות שלהם; מתן סמכויות ואוטונומיה לראשי רשויות מקומיות, כדי שיוכלו להתאים את ההנחיות ככל האפשר לאוכלוסיה שבאחריותם – כולל תמיכה ותמריצים; ביצוע הסברה "מהשטח" באופן מותאם לאוכלוסיה; ועוד.

אלרועי סיכמה את המפגש ותיארה בכנות מפתיעה את התחושות שלה. היא השתתפה בקבוצה שדנה בנושא של הטלת סגרים על ערים אדומות, גישה שבעיניה, כאפידמיולוגית, היא הגיונית ונכונה, במובן שאינו מטיל מגבלות שלא לצורך על איזורים שבהם אין רמת תחלואה גדולה. היא היתה המומה, כדבריה, לשמוע שבציבור יש רבים שתופסים את הסגר על ערים אדומות כגישה שאומרת "שידביקו את עצמם בתוך העיר, רק שלא ידביקו אותנו" – פרשנות שרחוקה מאוד מהכוונה המקצועית שמאחורי ההחלטה. זו היתה, לדבריה, חוויה פוקחת עיניים. חלק מהאתגר מבחינתה יהיה להבין איך לגשר על הפער בין אנשי המקצוע במדרש הבריאות ובין הציבור, פער שהוא דו-כיווני. 

המארגנים יצאו עם ערימות של דפים מלאים בהערות והצעות, ובקושי גירדנו את פני השטח. שלומית אבני הסבירה שהם צריכים לבצע חשיבה כדי להחליט מה הדרך הטובה ביותר להתקדם ולמצות את הפוטנציאל של המועצה. המפגשים יימשכו בתדירות קבועה, ובמקביל יתקיימו "מועצות לווין" שיתמקדו בנושאים ספציפיים ואולי גם ישתפו גורמים נוספים, וכן יהיו חברי מועצה שישתלבו בביצוע של פרויקטים שונים או יקדמו בעצמם נושאים שונים. 

יצאתי מהמפגש אופטימית, וקצת חוששת. אופטימית כי שמעתי מאנשי משרד הבריאות נכונות אמיתית להקשיב והבנה של החשיבות הגדולה של שיתוף הציבור. גם ההרכב האנושי של המועצה, הרגישות והתובנות שעלו במפגש, מעודדים מאוד. לצד זה, אני חוששת שהפעילות של המועצה לא תצליח להשפיע מספיק על קבלת ההחלטות ושהיא תהיה רק משהו נעשה כדי לומר "שיתפנו את הציבור" מבלי לעשות את זה באמת.

נחכה ונראה.

אדוה לוטן080
מנכ"לית עמותת מדעת.
עוסקת בניתוח מערכות וייעוץ בתחומי אינטרנט, ניהול ידע ועוד. בעלת תואר ראשון במדעי החיים ותואר שני במדעי המידע. בלוגרית, ספקנית ואמא לשלושה (לאו דווקא בסדר הזה).