להיזהר בלי להילחץ מפגיעות קור

אנחנו רגילים לצחוק על כך שבישראל אין חורף אמיתי, אלא רק קיץ אחד ארוך עם כמה שבועות של הפוגה. בדרך כלל נשמע על אנשים שנפגעו ואף מתו בעקבות היפותרמיה במדינות קרות שנהנות מתקופות ממושכות של שלג, אך הסכנה הזו קיימת גם באקלים שלנו.

כדי שהגוף יוכל לתפקד בצורה תקינה הוא צריך לשמור על איזון – הומיאוסטזיס (עליו תוכלו לקרוא בהרחבה כאן). האיזון הזה מתייחס למגוון רחב של מרכיבים, כמו רמות של חמצן וסוכר בדם, ריכוזי מלחים, כמות מים ועוד, כאשר טמפרטורה היא אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר. טמפרטורה משפיעה על פעילות החלבונים ועל התרחשות של תהליכים מטבוליים, ולכן הגוף חייב לשמור על טווח מאוד צר של טמפרטורות. כאשר הטמפרטורה עולה היא יכולה לגרום להרס של חלבונים, ומנגד כאשר הטמפרטורה יורדת פעילות החלבונים הופכת איטית יותר.

חשוב לדעת איך להימנע מהיפותרמיהבתגובה לירידה בטמפרטורת הסביבה הגוף יפעל כדי לשמר את החום באיברים הפנימיים, כאשר המוח והלב הם החשובים שבהם. כאשר טמפרטורת הסביבה קרה יותר, אנחנו מאבדים חלק מחום הגוף, בעיקר דרך העור. ולכן דם שזורם בכלי הדם שקרובים לעור יתקרר, ויזרום למרכז הגוף ויקרר גם אותו. כדי לצמצם את איבוד החום לסביבה, הגוף מגיב בכיווץ של כלי דם קטנים, בעיקר באזורים שמרוחקים ממרכזו – ידיים, רגליים, אוזניים וכדומה. במקביל, השרירים יתחילו לרעוד בצורה לא רצונית, בניסיון לייצר עוד חום. כל עוד ההפרש בין חום הגוף לטמפרטורת הסביבה אינו גדול הגוף יוכל להתמודד עם הפער, אך יכולת הוויסות הזו מוגבלת, ולבסוף תתפתח פגיעת קור. ישנם גורמים שונים שיכולים להחריף את המצב, למשל שהייה בתוך מים, מאחר והם קולטים חלק גדול מחום הגוף. מחלות שונות, עייפות, תת תזונה וגיל מבוגר יכולים גם הם לפגוע ביכולת הגוף לווסת את הטמפרטורה.

אומנם פגיעות קור הן פחות נפוצות בישראל, ואולי נחשבות קצת פחות מסוכנות, אך חשוב להכירן ואין להקל בהן ראש.

פגיעות קור

מכת קור, או "היפותרמיה", מתרחשת כאשר טמפרטורת הגוף יורדת מתחת ל-35 מעלות צלסיוס. היפותרמיה קשה מוגדרת כאשר טמפרטורת הגוף יורדת מתחת ל-32 מעלות צלסיוס. חשוב לציין שהכוונה היא לטמפרטורת הליבה של הגוף, הנמדדת רקטלית. נפגע היפותרמיה יראה את כל הסימנים של גוף המנסה לחמם את עצמו – פנים חיוורות, שפתיים כחלחלות, גפיים קרות מאוד כתוצאה מהתכווצות כלי הדם בקרבת העור וכמובן רעד קיצוני של השרירים בניסיון להתחמם. בדומה למכת חום, גם בהיפותרמיה נראה הידרדרות בהכרה של הנפגע, בלבול ודיסאורינטציה, כתוצאה מירידה בקצב חילוף החומרים. בניגוד למכת חום, בהיפותרמיה נראה גם ירידה בדופק. בהיפותרמיה קיצונית אנו עלולים לראות סימפטום פרדוקסלי הנובע משיבוש חמור בפעילות ההיפותלמוס והתפקודים המנטליים – אדם כזה עלול להתלונן שחם לו ולנסות להתפשט.

מי רגיש לפגיעות קור? מן הסתם אדם הנחשף לקור ואינו לבוש בהתאם או נרטב. אדם הסובל מהתייבשות או מאיבוד דם. חוסר במזון וחוסר בשינה יכולים גם להשפיע, וכך גם גיל מבוגר. אנשים שמזיעים במהלך פעילות גופנית ואינם מודעים לירידה המהירה בטמפרטורת הגוף לאחר הפסקת הפעילות. ואנשים שצרכו אלכוהול רב, הגורם להרחבת כלי דם, ולכן לתחושה של חום, אך למעשה לאיבוד של חום רב.

אז מה עושים במקרה של היפותרמיה? קודם כל מתקשרים 101 למד"א ומזמינים אמבולנס. במקביל יש להרחיק את הנפגע מהסביבה הקרה – להכניסו לבית או לרכב, ואם זה לא מתאפשר לפחות להזיז אותו מהרצפה (למעשה למנוע הולכה של חום אל הרצפה). במידה שהבגדים של הנפגע רטובים (מזיעה או מים) יש להפשיטו ולהלבישו בבגדים יבשים או לעטוף אותו בשמיכות ובמעילים. אם מתאפשר, יש להחליף את הבגדים בצורה הדרגתית. יש לחמם את הנפגע אך להיזהר מלגרום לו כוויות על ידי חשיפה ישירה למקור החום. אם האדם בהכרה ויכול לשתות, אפשר לתת לו נוזלים חמים, או אף מזון (מרק, תה, שוקו). יש להימנע מלתת משקאות אלכוהוליים!

מתלבשים חם כדי להימנע מהיפותרמיה

פגיעת קור נוספת העלולה להתרחש בחשיפה לקור היא כוויות קור. כוויות קור מתרחשות כאשר אזור מסוים נחשף לקור קיצוני הגורם למים ברקמה לקפוא. גבישי הקרח שנוצרים קורעים את קרומי התאים ברקמה וגורמים לנמק מקומי. חשיפה ממושכת לקור, אפילו לא קיצוני מאוד, עלולה גם לגרום לנמק כתוצאה מכך שדם אינו מגיע לרקמה, עקב היצרות כלי הדם. גם במקרה הזה יש להזמין פינוי רפואי. יש לדאוג לחימום האזור, אך אסור להפעיל כוח פיזי על אזור הכוויה, משום שפעולה כזו עלולה לגרום נזק לרקמה שקפאה.

התייבשות

אומנם התייבשות מקושרת אצלנו עם פגיעות של אקלים חם, אך התייבשות בהחלט יכולה להתרחש גם במזג אוויר קר ולהחמיר את המצב של אדם הסובל מהיפותרמיה. לכן גם כאשר קר בחוץ חשוב להקפיד ולשתות כמות מספיקה של מים, בעיקר כאשר מטיילים ועושים פעילות גופנית (תוכלו לקרוא על כך בהרחבה כאן).

לסיכום: מזג אוויר קר יכול לסכן אותנו גם בישראל, וכדי להימנע מפגיעות קור חשוב להיערך מראש בהתאם לתנאי הסביבה. במידת הצורך חשוב לפנות לטיפול רפואי בהקדם, כדי למנוע את ההדרדרות.

 

מקורות והרחבה:

  1. חוזר היערכות לחורף מטעם מינהל הרפואה, משרד הבריאות
  2. סכנות הקור בגיל המבוגר, מניעה וטיפול, משרד הבריאות
  3. היפותרמיה – Mayo Clinic (אנגלית)
  4. כווית קור – Mayo Clinic (אנגלית)
  5. התייבשות ופגיעות אקלים חם, מדעת