מדעת עושה סדר – כיצד נקבעות ונרשמות סיבות הפטירה

מה נרשם בתעודת הפטירה?

בבואם לקבוע את סיבת המוות של אדם, הרופאים חייבים להסתכל על שרשרת האירועים שהביאה אותו לרגע זה, ולא רק על הרגע עצמו.
תעודת הפטירה בישראל בנויה מפרטים רבים, אך החלק העיקרי בה הוא השרשרת הסיבתית שהביאה למוות.

בואו ניקח כדוגמה אדם ששבר את רגלו, אושפז בבית החולים, נותח, חלה במהלך אשפוזו בדלקת ריאות, והדלקת החמירה עד כדי זיהום משמעותי בכל גופו. כתוצאה מכך קרסו מערכות גופו (כתוצאה מהלם זיהומי או שוק ספטי) והוא מת. לכאורה, סיבת המוות ברורה – הלם זיהומי. אבל לו לא היה נדבק בדלקת ריאות, סביר שלא היה מגיע למצב של הלם זיהומי. ולו לא היה שובר את רגלו, לא היה מתאשפז ועובר ניתוח ולא היה מפתח סיבוכים ומת.

תעודת הפטירה בישראל באה לשקף את ההיגיון הזה:

 

תמונה של תעודת פטירה ישראלית

סיבה 1א היא סיבת המוות המיידית. סיבות 1ב ו-1ג מציינות סיבות נוספות בשרשרת, שבלעדיהן המוות לא היה קורה. הסיבות הרשומות בסעיף 2 הן מה שנקרא ״מחלות רקע״ – מצבים שתרמו למוות אבל לא גרמו לו.
אם נתאר את הסיבות לפטירתו של אותו אדם שעבר תאונה, נדבק בבית החולים ונפטר, החלוקה ככל הנראה תהיה כזו:
סיבה 1א: הלם זיהומי
סיבה 1ב: דלקת ריאות
סיבה 1ג: שבר

במקרה של מחלת הקורונה, ישנם סיבוכים רבים שעשויים לגרום למוות. הסיבה המיידית יכולה להיות הלם זיהומי, דלקת ריאות, סיבוכי הנשמה ממושכת, תסחיף דם בריאות וסיבות דומות, ואז המחלה עצמה תירשם בהמשך.
ניקח כדוגמה אישה עם אוסטאופרוזיס, שעישנה בעבר ולכן סובלת ממחלת ריאות חסימתית. האישה נדבקה בקורונה, בעקבותיה פיתחה דלקת ריאות קשה והצוות נאלץ להנשימה. לאחר תקופה של הנשמה האישה פיתחה תסחיף ריאתי ומתה. במקרה שלה, סיבות הפטירה מתוארות בתרשים מטה. יש לזכור, שלולא הייתה נדבקת בקורונה, לא הייתה מפתחת דלקת ריאות וככל הנראה הייתה עוד מאריכה חיים.

תרשים שמתאר דוגמא למה נשמר בתעודת הפטירה, גורם המוות הישיר, גורם מוות עקיף

תעודות הפטירה ומכתבי הפטירה מגיעים למשרד הבריאות וסיבת המוות נלקחת מהם. כלומר – מי שקובע את סיבת המוות הם הרופאים המטפלים. הסיווג נעשה על ידי אנשים ולא באופן אוטומטי. כאשר סיבת המוות לא ברורה גם לרופאים המטפלים, היא תתויג ככזו.
במקרה של אדם שאובחן עם קורונה ומת בתאונת דרכים (אף על פי שהוא אמור להיות בבידוד…), הקורונה לא תירשם בתעודת הפטירה כסיבת המוות, מכיוון שאינה קשורה לנסיבות המוות, ועל כן הוא לא ייספר כאדם שמת מקורונה.

גם במדינות אחרות העקרונות דומים, גם אם הפרקטיקה שונה מעט ותעודת הפטירה נראית אחרת. לאחרונה התפרסמה שמועה, כי "בארה"ב, רק אחוזים בודדים מהנפטרים מקורונה מתו באמת מהמחלה". שמועה זו התבססה על דו"ח שפרסם ה- CDC, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן [1], שהראה שב-6% מהנפטרים, סיבת המוות היחידה שנרשמה הייתה COVID-19. בניגוד לתוכן השמועה, אין זה אומר שכל תשעים וארבעת האחוזים האחרים מתו "עם" קורונה, אלא שאותם 6% היו מיעוט המקרים, שלא זוהה בהם גורם נוסף (מחלת רקע שתרמה למצב, או סיבוך ספציפי כמו קריש דם, אלח דם וכיוצא באלו). ייתכן שחלק מהחולים נפטרו מחוץ לבתי החולים, ולכן אין מידע נוסף מלבד היותם חולים במחלה, שגרמה למותם.

לסיכום, תעודת פטירה יכולה להכיל יותר מסיבה אחת למות המטופל. היא מתארת שרשרת של אירועים שהובילו לפטירה. לכן, אנשים שדווח כי מתו מקורונה אכן מתו מקורונה – לולא הקורונה הם לא היו מתים. מי שמת עם קורונה (למשל, בתאונת דרכים לא קשורה), לא נספר על ידי משרד הבריאות כמי שמת מהמחלה.

[1] Provisional Death Counts for Coronavirus Disease 2019 (COVID-19), CDC, September 2020