להתגונן מקורונה – פיתוח חיסון יעיל ובטוח, במהירות

חיסון לקורונה: מהם שלבי הפיתוח ומתי יהיה חיסון?

כולנו מקווים שיימצא חיסון בטוח ויעיל לנגיף הקורונה, חיסון שיבלום את המגפה ויאפשר לנו לחזור לשגרת חיינו, חיסון שיהיה בטוח ויעיל כמו שאר חיסוני השגרה. כמו שפוליו או דיפתריה הם זכרונות עבר מפחידים של דור ההורים והסבים שלנו, שכך גם תהיה הקורונה. חיסונים עובדים, והם אחת ההתערבויות הטובות ביותר שיש לנו בתחום של רפואה מונעת.

באתרי החדשות מודיעים לנו מעת לעת על פיתוח של חיסון חדש לקורונה. איך בעצם מפתחים חיסון שכזה, כמה זמן זה צפוי לקחת, ואיך אפשר להאיץ תהליך זה ועדיין להגיע לתוצאה בטוחה ויעילה?

 

איך מפתחים חיסון?

חיסון מציג למערכת החיסון מחולל מחלה (חיידק או נגיף), או רכיבים מסוימים מתוכו, כדי שמערכת החיסון תלמד לזהות את מחולל המחלה ותחסל אותו ביעילות בפעם הבאה שתפגוש בו. מרכיבים אלה חייבים להיות מנוטרלים ובטוחים כדי לא לפגוע באדם המתחסן.

בשלב הראשון בפיתוח חיסון מפתחים במעבדה את תרכיב החיסון – לעתים מגדלים במעבדה את מחולל המחלה ואז מחלישים או הורגים אותו בדרכים שונות, ולעתים מבודדים או מייצרים בנפרד רכיבים מתוכו המספיקים כדי לעורר תגובה חיסונית. לאחר שמצליחים לייצר את החיסון בסטנדרטים הנדרשים של ניקיון ובטיחות אפשר להתחיל בבדיקת פעילותו.

 

איך בודקים את יעילות החיסון ואת בטיחותו?

כמו כל תרופה חדשה, גם חיסונים צריכים לעבור מסלול של בדיקות וניסויים לפני שיאושרו לשימוש.

תחילת הדרך היא בניסויים במודלים שונים במעבדה ובבעלי חיים – השלב הפרה-קליני. לפני ניסויים קליניים בבני אדם נדרשים המפתחים להוכיח את יעילות החיסון ואת בטיחותו בבעלי חיים.

הניסויים הקליניים – ניסויים בבני אדם – נערכים בשלושה שלבים:
שלב ראשון: קבוצת מתנדבים קטנה מקבלת את החיסון במינונים שונים כדי לקבוע מינון מתאים מבחינת בטיחות ולאפיין את התגובה החיסונית שיוצר החיסון בבני אדם.

שלב שני: קבוצה גדולה יותר (מאות אנשים) מקבלת את החיסון. שלב זה נועד להוכיח יעילות וכן לבדוק תופעות לוואי. בשלב זה נבדקת לעתים גם יעילותן היחסית של דרכים שונות למתן החיסון (למשל, מספר שונה של מנות חיסון הניתנות בהפרשי זמן שונים). שלב זה יכלול בדרך כלל הקצאה אקראית לקבוצות שונות, וחלק מהנבדקים (קבוצת הביקורת) יקבלו חיסון דמה (פלצבו).

שלב שלישי: אלפי נבדקים מקבלים את החיסון, ויעילותו נבחנת מול קבוצת ביקורת. שלב זה הוא ניסוי אקראי מבוקר וכפול סמיות. פירוש הדבר שחלק מהנבדקים יקבלו את החיסון הנבדק וחלק יקבלו חיסון דמה (ניסוי מבוקר), חלוקה זו תהיה אקראית (ניסוי אקראי) ונסתרת לא רק מהנבדקים אלא גם מהחוקרים – אלה ואלה אינם יודעים מי מהנבדקים מקבל חיסון אמיתי ומי מקבל חיסון דמה (ניסוי כפול סמיות). שלב זה נועד לבדוק את בטיחות החיסון בקבוצות גדולות יותר כדי לגלות תופעות לוואי נדירות יותר וכדי להוכיח יעילות בהשוואה לחיסון קיים (אם ישנו) או לחיסון דמה.

הרשות הרגולטורית במדינה שבה מתבצע הניסוי – ה-FDA בארצות הברית, לדוגמה – מאשרת את תוכנית הניסויים, מפקחת על ביצועם ובודקת את התוצאות בכל שלב כדי לקבוע אם הניסוי עמד ביעדים ואפשר להמשיך לשלב הבא. ראוי לציין כי פיתוחו של חיסון חדש עשוי להימשך יותר מ-10 שנים, ורובם המכריע של החיסונים נכשלים בשלב כלשהו בתהליך קפדני זה.

 

איך אפשר להאיץ את פיתוח החיסון?

קיימים מסלולי פיתוח מואצים שנועדו לקצר את זמני הפיתוח של טיפול או חיסון. מסלולים אלה נועדו לסייע במצב רפואי חמור שאין לו מענה קיים, כמו במקרה של נגיף הקורונה החדש. עם זאת, גם במסלול המואץ נדרשות בדיקות רבות, שנועדו להגן על בריאות הציבור ועל ביטחונו.

במסלול המואץ נקבע לוח זמנים מקוצר לבדיקת המסמכים והתוצאות שמגישה החברה המפתחת לאישור הרשות הרגולטורית, והמפתחים מקבלים הקלות רגולטוריות. הם מורשים גם לתכנן ניסויים קליניים מוקדמים שיבדקו מדדי ביניים המעידים על תועלת קלינית עתידית, וזאת במקום להמתין למחקרים ממושכים שיוכיחו תועלת זו. במקרים מסוימים, לדוגמה, אפשר יהיה להסתפק בהוכחה לייצור תגובת נוגדנים מספקת בשלבי המחקר הראשוניים, אך בכל מקרה יהיה צורך בהוכחה שהחיסון מונע ביעילות את המחלה.

בנוסף ובאופן חריג, ה-FDA החליט לאפשר במקרים מסוימים ביצוע ניסויים ראשוניים בבני אדם במקביל לניסויים הפרה-קליניים בבעלי חיים ולא אחריהם. זאת במקרים שבהם החיסון החדש מבוסס על חיסונים דומים (למחלות אחרות), שכבר נמצאו בטוחים והתגובה החיסונית שהם מעוררים ידועה. מסלול מואץ כזה צפוי להימשך לכל הפחות 12 חודשים.

 

מהי תמונת המצב כיום?

כבר כיום נמצאים עשרות חיסונים לקורונה בשלבי פיתוח שונים. פיתוחם מבוסס על טכנולוגיות שונות ובהן החלשה או המתה של נגיף קורונה, שימוש בחלבונים מסוימים של הנגיף וטכנולוגיות מתוחכמות יותר הגורמות לגוף לייצר את החלבון בעצמו. גישה נוספת היא שימוש בנגיפים מהונדסים אחרים (לא נגיפי קורונה) שיכילו חלבוני קורונה וכך יצרו בגוף חסינות לקורונה.

כמה חיסונים בפיתוח כבר קיבלו אישור לניסויי שלב ראשון בבני אדם. חיסונים אלה מבוססים על חיסונים אחרים שהיו בפיתוח וכעת הותאמו לנגיף הקורונה, ולכן הותר למפתחים לקצר את משך הזמן עד לתחילת הניסויים הקליניים.

מפתחי החיסונים ניצבים בפני אתגרים רבים ובהם יצירת חסינות ארוכת טווח, וכן שלילת האפשרות שהחיסון יחמיר את המחלה, תגובה שנצפתה בחלק מהחיסונים לנגיפי קורונה אחרים.

כאשר לפחות אחד מהחיסונים יצליח לעבור את כל משוכות הרגולציה יידרש ייצור המוני של מנות חיסון. סביר להניח שבתחילה יינתן החיסון רק לאוכלוסיות המצויות בסיכון גבוה לסיבוכים ולתמותה וכן לעובדים במקצועות הבריאות. לכן, מפתחים מסוימים כבר הודיעו שהם מתחילים לייצר מנות חיסון עוד לפני שהחיסונים אושרו לשיווק – הימור מחושב שנועד להקדים את הפצת החיסון במקרה שיאושר.

לסיכום, פיתוחם של חיסונים הוא תהליך ארוך ומסובך, וגם אם ינסו להאיץ את פיתוחו של חיסון לקורונה אין זה סביר שחיסון כזה ייצא לשוק לפני אמצע שנת 2021. בינתיים עלינו להקפיד על הנחיות ההתמגנות והריחוק הפיזי, לקחת נשימה עמוקה ולהבין שיש עוד זמן עד שהקורונה תיעלם מחיינו.

מקורות

  1. פירוט באתר ה-FDA על שלבים בניסויים קליניים
    Step 3: Clinical Research – מתוך אתר ה-FDA
  2. סקירה על שלבים בפיתוח חיסונים
  3. הסבר על "מסלול מהיר" מאתר ה-FDA
    Fast Track – מתוך אתר ה-FDA
  4. מאמר על הממוצע ואחוזי ההצלחה בפיתוח חיסונים
    Pronker, E. S., Weenen, T. C., Commandeur, H., Claassen, E. H., & Osterhaus, A. D. (2013). Risk in vaccine research and development quantified. PloS one, 8(3). (תוכן המאמר)
  5. סיכום מפגש של ה-FDA וה-EMA (סוכנות התרופות האירופית) בנושא אסטרטגיות להאצת פיתוח חיסון לקורונה
    Summary of FDA & EMA Global Regulators Meeting on Data Requirements Supporting First-in-Human Clinical Trials with SARS-CoV-2 Vaccines – מתוך אתר ה-FDA
  6. יוזמה משותפת של ה-NIH ושל חברות פרטיות להאצת פיתוח חיסונים
    NIH to launch public-private partnership to speed COVID-19 vaccine and treatment options – מתוך אתר ה-NIH
  7. [7-9] סקירות של מצב פיתוח החיסונים לקורונה
    Le, T. T., Andreadakis, Z., Kumar, A., Román, R. G., Tollefsen, S., Saville, M., & Mayhew, S. (2020). The COVID-19 vaccine development landscape. Nature Reviews Drug Discovery. (תוכן המאמר)
  8. Amanat, F., & Krammer, F. (2020). SARS-CoV-2 vaccines: status report. Immunity. (תוכן המאמר)
  9. DRAFT landscape of COVID-19 candidate vaccines – 11 April 2020 – מתוך אתר ה-WHO
  10. תמונת מצב מתעדכנת
    COVID-19 Treatment and Vaccine Tracker – מתוך אתר ה-Milken Institute
  11. הודעה על ייצור חיסונים עוד לפני הוכחת יעילותם באוניברסיטת אוקספורד
    Lane, R. (2020). Sarah Gilbert: carving a path towards a COVID-19 vaccine. Lancet (London, England), 395(10232), 1247. (תוכן המאמר)

(התמונה באדיבות SELF Magazine ברשיון CC BY 2.0)