מדעת עושה סדר – בידוד ביחד ולחוד: איך לקיים בידוד משפחתי נכון

הילד נחשף לחולה קורונה מאומת וקיבלתם הודעה שהוא צריך להיכנס לבידוד. משום שהילד צעיר מכדי להישאר לבד, החלטתם להעביר איתו את התקופה הזאת. כל המשפחה תיכנס ביחד לבידוד, תמתיקו את הגלולה המרה ואולי אפילו תצליחו ליהנות. אולם, מדובר ברעיון עם פוטנציאל בעייתי שעלול בסוף לעלות ביוקר ולהקשות מאוד על המשפחה, במידה והילד יימצא כחולה.

מהי מטרת הבידוד? הבידוד נועד לקטוע שרשראות הדבקה. לאחר חשיפה לחולה מאומת ייתכן שמי שנחשף – נדבק בעצמו, ועלול להדביק חברים ובני משפחה שיהיו עמו במגע, אפילו אם אינו מודע לכך. אם נלקחת בדיקה, זה מתבצע רק לאחר מספר ימים מזמן החשיפה. היות שישנם הבדלים בין אנשים שונים וכן הבדלים בכמות הוירוס שחדרה לגוף, זמן הדגירה יכול להיות שונה מאד בין אנשים. זמן הדגירה הממוצע הוא כחמישה ימים, אך הוא נע בין יומיים ל-14 ימים ולעיתים נדירות אף יותר. זו אגב הסיבה שבגינה תוצאה שלילית של בדיקה בתקופת הבידוד אינה פוטרת מהשלמת התקופה – ייתכן שבזמן לקיחת הבדיקה, שלב הדגירה טרם הסתיים. זו גם הסיבה שהבידוד עצמו נקבע ל – 14 ימים מעת החשיפה האחרונה לחולה המאומת.

נחזור לילד הקטן שנחשף לחבר חולה בגן. על פי הניסיון והידע המצטבר, גם במידה והילד נדבק סביר שלא יפתח תסמינים, ואם יופיעו – הם יהיו ככל הנראה קלים. המשמעות היא שגם אם תתפתח אצלו המחלה במהלך תקופת הבידוד, הדבר כמעט שלא ייראה עליו באופן חיצוני. אולם, אם בשלב כלשהו במהלך הבידוד הילד ייבדק ותוצאת הבדיקה תהיה חיובית, ובהתאם לנהלי משרד הבריאות לקביעת החלמה (לחולה ללא תסמינים), הוא יחשב כמחלים לאחר 10 ימים מרגע לקיחת הדגימה. מרגע שנקבע כי הילד היה חולה מאומת, כל מי ששהה עם הילד בבידוד חייב להתחיל בידוד חדש של 14 ימים מרגע הגדרת הילד כמחלים, ולא מרגע קבלת התשובה החיובית. ככל הנראה גם הילד עצמו יישאר "לבלות" עם משפחתו בבידוד המשפחתי הנוסף (למרות שהחלים) כי הוריו ואחיו אינם יכולים להוציאו לגן, לגינה או לחברים. לרוב, הבדיקה נלקחת מהילד המבודד יום עד שלושה ימים לאחר תחילת הבידוד. לכן, אם לצער המשפחה במהלך הבידוד נמצא שהילד נדבק, במקרה הטוב המשפחה כולה תמצא את עצמה בבידוד של לפחות 25 ימים (יום אחד עד הבדיקה, 10 ימי החלמה מהבדיקה, 14 ימי בידוד לאחר החלמת הילד). אם חלילה במהלך הבידוד מסתבר שאחד מבני המשפחה נדבק, הרי ששוב יתאפס לכולם השעון מחדש ושוב צריך להתחיל לספור מחדש את 14 ימי "הכיף" של הבידוד המשפחתי – ראו דוגמה באיור (בה הילדה אובחנה ביום החמישי לבידוד, לאחר תקופת דגירה קצרה, והאב אובחן אחריה).

אינפוגרפיה על בידוד ביחד ולכוב, בידוד בנפרד או בידוד משפחתי, תיאור מקרה בידוד בשני המצבים

הערה: באינפוגרפיקה שפורסמה ב-9/9 נפלה טעות בחישוב מספר הימים. האיור המצורף בזאת תוקן בהתאם.

בסך הכל, בידוד משפחתי אינו גישה מומלצת. אנחנו מצויים בתקופה מוזרה, שלא הכרנו כדוגמתה בעבר; יש לכל אחד ואחת מאיתנו סיכוי סביר להתמודד עם החובה של כניסה לבידוד ואולי אפילו יותר מפעם אחת. כל בידוד כזה שוחק מאוד ומעיק על היכולת שלנו להתמודד עם קשיי התקופה. לכן, כדאי להשתדל לחשוף מספר מועט ככל האפשר של בני משפחה למי שחייב בבידוד, ולא יכול להישאר לבדו. גישה זו תפחית את הסיכון להדבקות הדדיות בתוך המשפחה, ובה בעת את הזמן שבו המשפחה תהיה מנוטרלת מפעילות.

על כן המלצתנו החד-משמעית, כמובן תוך התחשבות בתנאי המגורים והרכב המשפחה, היא להימנע מבידוד משפחתי מלא. במצב בו ילד צריך להיות בבידוד והוא אינו יכול לשהות לבד, כדאי מאוד שרק אחד מההורים יישאר איתו בבידוד למשך כל התקופה, וידווח למשרד הבריאות כי הוא נמצא בבידוד. לא ניתן להחליף בין ההורים לאחר הכניסה לבידוד. ההורה השני יסייע למבודדים בכל צרכיהם על פי ההוראות הידועות לבידוד, וכמובן יהיה עם הילדים האחרים, אם ישנם.