מה כדאי לדעת על חיסונים – להורים טריים והורים שבדרך

מזל טוב! אתם הורים!

מעכשיו אתם אחראים לא רק לעצמכם, אלא גם ליצור קטן, אהוב וחסר אונים וזה כרוך בהרבה מאד החלטות חשובות שטורדות את מנוחתכם. אתם ודאי גם נחשפים לדעות רבות בנושאים שונים ותוהים מה לעשות.

לא בכל תחום יש תשובות ברורות. יש נושאים בהם מנעד ההחלטות שתקבלו ישקף את סגנון ההורות הייחודי לכם, וזה בסדר.

למרבה המזל, נושא החיסונים הוא נושא בו יש הסכמה רפואית מקיר לקיר: מדע הרפואה תומך באופן מוחלט בחיסונים ורואה בהם רפואה מונעת מצילת חיים. ארגוני הבריאות בעולם כולו מסכימים על כך. כל שנותר לכם לעשות הוא ללמוד את הנושא כדי להכיר את החיסונים השונים, את המחלות מפניהן הם מגנים, כולל תופעות הלוואי שלפעמים יש לחיסונים. כך תוכלו להגיע למועד קבלת החיסון כשאתם שקטים ובטוחים שאתם עושים את הדבר הנכון על מנת להגן על ילדכם.

ההגנה שאנחנו מעניקים לילדים באמצעות החיסונים מתחילה עוד בהיריון. בשלב זה, חיסון האם גורם לה ליצר נוגדנים וכך להעביר חלק מהם לעובר. קיראו עוד על חיסונים בהיריון.

 

מה זה בעצם חיסון?

לכולנו יש מערכת חיסונית שמגנה על הגוף שלנו מפני מחוללי מחלות. המערכת החיסונית שלנו יודעת להפעיל כלי נשק רבי-עוצמה נגד וירוסים וחיידקים.

חלק ממערכות הנשק הן כלליות. הן פועלות על ידי יצירת סביבה שמקשה על מחוללי המחלות לפעול בגוף שלנו באמצעות העלאת חום, נפיחות ואודם באזורים מסוימים (למשל בלוע ובגרון או בסינוסים), נזלת, שיעולים, מוגלה ודלקות באזורים ספציפיים, ועוד. כולנו חווים אותן מדי פעם וקוראים להם בשמות כמו "זיהום" או "הצטננות". ברוב המקרים, המערכות הללו מספיק טובות כדי להדוף את פלישת מחוללי המחלות. תופעות הלוואי לא נעימות, ולפעמים משביתות אותנו לכמה ימים, אבל הן חולפות ואנחנו מבריאים.

למרבה המזל, יש לנו עוד סוג של כלי נשק במערכת החיסונית. אלו הם כלי הנשק המדויקים –  הנוגדנים לסוגיהם. זוהי הגנה מתוחכמת הרבה יותר שיודעת לסכל מחוללי מחלות באופן ממוקד, בלי לגרום ל"נזק סביבתי" בגופנו. למעשה, כשיש לנו הגנה מהסוג הזה, הרבה פעמים הפלישה תיבלם עוד לפני שנרגיש בה ולמעשה לא נידבק במחלה.

אין ספק שעדיף לנו להיות מוגנים מפני המחלות באמצעות הנשק המדויק של הנוגדנים, בפרט כשמדובר במחלות הקשות והמסוכנות יותר. הבעיה היא שכדי להשתמש בנשק זה, הגוף שלנו חייב לפגוש במחולל המחלה וללמוד אותו, ורק אז הוא יכול לייצר את הנוגדנים המתאימים לו. תהליך הלימוד הזה לוקח בערך שבועיים או שלושה שבועות.

כשמדובר בווירוסים ובחיידקים אלימים במיוחד, פרק הזמן שחולף מהחשיפה אליהם ועד ליצירת נוגדנים ברמה מספקת להבסתם עלול להיות ארוך מכפי שהגוף יכול לעמוד בו. באותם שבועות ראשונים, עד ליצירת הנוגדנים, הגוף הופך לזירת קרב של ממש. המערכת החיסונית שלנו מפעילה את כל מערכות ההגנה הכלליות והתוצאה היא חום, כאבים, שיעול, פריחה ושאר סימפטומים אופייניים. מה שחמור עוד יותר, אותו וירוס או חיידק אלים מחולל בינתיים נזקים לרקמות הגוף. לפעמים הנזק הזה בלתי הפיך. לפעמים הוא כה חמור שהוא מסתיים במוות.

חיסון הוא דרך מצוינת להכיר לגוף את מחוללי המחלות בלי לחשוף אותו לסיכון של נזקי המחלה. החיסון מכיל דוגמיות בלתי מזיקות של וירוסים או חיידקים. דוגמיות אלה לא מזיקות כי מחוללי המחלות בהן מומתים או מוחלשים. בחיסונים חדשים יותר, משתמשים רק בחלקים ממחוללי המחלות (החלקים שנחוצים לגוף כדי לזהות את מחוללי המחלות וליצור נוגדנים). זו שיטה שמאפשרת לגוף ללמוד את האויב ולהתכונן לקראת פגישה אפשרית איתו בצורה בטוחה.

 

מה לגבי תופעות הלוואי מחיסונים?

לפעמים חיסון יכול לגרום לתופעות לוואי כמו למשל חום או נפיחות ואודם במקום ההזרקה. יש גם תופעות לוואי אחרות, חמורות יותר, שהן נדירות יותר. בזכות מחקרים רחבי היקף, אנחנו יודעים מה הן תופעות הלוואי האופייניות לכל חיסון ומה ההסתברות לחוות אותן, כולל תופעות הלוואי הנדירות ביותר.

רוב תופעות הלוואי, בפרט הנפוצות, הן ביטוי להפעלת מערכות ההגנה הכלליות של הגוף. אותן מערכות, שלא יודעות לזהות מחוללי מחלות ספציפיים ולהשתמש בנוגדנים, חשות בנוכחות פולש, ו"יורות מהמותן" בתגובה מעט מוגזמת ביחס לאיום האמיתי. התופעות האלו חולפות תוך כמה שעות עד ימים.

 

מחלות הילדות – האם לא כדאי פשוט לעבור אותן ולהתחסן בצורה "טבעית"?

התשובה הקצרה היא לא.
כאמור, מחלה היא פלישה של מחולל מחלה שאין לנו זיכרון חיסוני נגדו. הנוגדנים הספציפיים נגד מחולל המחלה יהיו יעילים כשבועיים אחרי פרוץ המחלה. במשך כל הזמן הזה, גופו של התינוק או הילד הופך לזירת קרב בין הווירוס או החיידק לבין החלק הפחות מתוחכם של המערכת החיסונית שלנו. אם לא די בכך שזהו סבל שאנחנו יכולים לחסוך מילדינו, הגוף לא תמיד מנצח במאבק זה, וגם אם הוא מנצח הילד עלול לסבול מנזקים בלתי הפיכים.

ניקח לדוגמה את מחלת החצבת. ילד החולה בחצבת יסבול מכאבים, מחום גבוה, מפריחה ומסימפטומים נוספים. שליש מהילדים החולים יפתחו סיבוך כמו דלקת אוזניים, דלקת ריאות ולפעמים גם דלקת של המוח עצמו. אלה יגרמו לחלק מהחולים נזקים תמידיים, כולל חירשות ופיגור. חלק קטן מהם (אחד לאלף, בעולם המערבי) ימותו מהמחלה. השורדים אמנם יישארו עם חסינות לכל החיים מפני חצבת, אבל חיסון מפני חצבת יעניק את אותה חסינות במחיר פעוט. רוב התינוקות לא יחוו כל תופעות לוואי, ואלו שכן, יחוו כיומיים של חום ואי-נוחות.

מאזן הסיכונים הזה נכון לכל החיסונים והמחלות מפניהן הם מגנים. המשותף לכל המחלות שנכנסו לתכנית החיסונים הוא שבכולן עדיף בהרבה להשיג את החסינות באמצעות החיסון ולא באמצעות המחלה.

 

תכנית החיסונים – האם כדאי לדחות או לפצל חיסונים מסוימים?

אין סיבה לדחות את ההגנה על ילדינו מפני מחלות באמצעות חיסונים. דחייה של ההגנה פירושה המשך חשיפה למחלות ולסיכונים שבהן.

תכנית החיסונים נקבעת בהתאם למועד המוקדם ביותר בו החיסון יעיל ובטיחותי. בחלק מהחיסונים יש צורך במספר מנות חיסון, כדי להגיע לחסינות באמצעות חשיפה הדרגתית. חשוב לקבל את המנות הללו בצורה מסודרת ובמועד המתאים, שנבדק לבטיחות וליעילות. פיצול חיסונים פירושו דחייה של חלק מהחיסונים, דחייה מיותרת שלא מפחיתה את תופעות הלוואי ומותירה את התינוק חשוף למחלות שלא לצורך.