חיסון חד פעמי לשפעת

כולנו מתחסנים כל שנה נגד שפעת (נכון?), אבל מה אם היה חיסון חד פעמי שיכולנו לקבל במקום להתחסן בכל שנה? עדיף, נכון? פיתוח חיסון חד פעמי לשפעת – עובדים על זה ממש בימים אלה.

על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, בכל שנה נדבקים בשפעת בכל העולם 5-10% מהמבוגרים ו-20-30% מהילדים. ברחבי העולם, השפעת גורמת מדי שנה ל-3-5 מיליון איש לחלות בצורה קשה, ולתמותה של רבע עד חצי מיליון איש. 

החיסון אכן יעיל ובטוח, אולם צריך לחזור על החיסון בכל שנה ולא מעט אנשים פשוט מוותרים כי נמאס להם.

למה בעצם אנחנו צריך להתחסן בכל שנה מחדש ולא פעם אחת, כמו למשל במקרה של חצבת?
התשובה נעוצה בווירוס השפעת עצמו. הווירוס (influenza) משנה במהירות רבה יחסית את חלקו החיצוני דרך תהליך של מוטציות (כן, ניחשתם נכון – זו אבולוציה במהירות טורבו). כלומר, עד שמערכת החיסון למדה להכיר אותו ולייצר נוגדנים שינטרלו את יכולת ההדבקה שלו, בשנה שלאחר מכן הווירוס כבר ישתנה כל כך שמערכת החיסון לא תכיר אותו ולא תוכל לעצור אותו ביעילות. אז איך יודעים בכל שנה כנגד איזה וירוס לחסן? בשביל זה אירגוני הבריאות ברחבי העולם נמצאים כל הזמן עם האצבע על הדופק ובודקים אילו זני שפעת קיימים. בעצם, אנחנו לומדים אילו זני וירוס שפעת פגעו בחורף בחצי הכדור הדרומי בזמן שאצלנו עדיין קיץ, ואז מנסים לחזות אילו זנים יגיעו אלינו – ולפתח חיסון נגדם. למרבה הצער, התחזיות האלה לפעמים לא מדויקות לגמרי וקורה שמפספסים קצת, ואז, בצירוף עוד כמה סיבות, יעילות החיסון עלולה להיות נמוכה יותר. למשל, לפי ה-CDC, בחורף הקודם יעילות החיסון נגד וירוסי השפעת A ו-B הייתה רק
 47%.

משפחה במיטה, עם טישו. שפעת נראית הרבה יותר גרוע. חיסון חד פעמי לשפעת ימנע את הצורך להתחסן כל שנה מחדש

אז מה הפיתרון? לתכנן חיסון חד פעמי, שנקבל אותו בזריקה אחת ונהיה מחוסנים לכל זני השפעת לטווח ארוך. החיסונים העונתיים בנויים לייצור נוגדנים כנגד קצוות הווירוס (שמשתנים בכל שנה) – הכדורים בציור של הוירוס, שנקראים HA (קיצור של hemagglutinin). החלקים האלה בווירוס אחראים לקישור שלו לתאים שלנו והנוגדנים שמערכת החיסון שלנו מייצרת בעקבות החיסון בעצם מונעים ממנו להידבק לתאים ולהדביק אותם, וכך מונעים מאיתנו לחלות. לעומת זאת, החיסונים החד-פעמיים גורמים לייצור נוגדנים כנגד ה"גבעול" שמחזיק את הכדורים בציור והוא נוטה לא להשתנות בין זני וירוס השפעת. הייחוד של הגבעול הזה בכך שהוא לא משתנה והפוטנציאל שלו ליצירת חיסון התגלו די לאחרונה ומתבצעת הרבה עבודה בתחום, באקדמיה וגם בתעשייה – כולל חברה כחול-לבן שעובדת בדיוק על זה כאן בנס ציונה (BiondVax) ומנסה לייצר חיסון גלובלי לשפעת. למרבה הצער ועם כל האופטימיות, מסתבר שזה לא כל כך פשוט ויש המון בעיות טכניות שצריך לפתור בדרך.

ככה זה נראה. וירוס השפעת.

המחשה גרפית של וירוס השפעת

במחקר שפורסם ממש לאחרונה בעיתון PNAS הראו החוקרים שתאים שנדבקו בווירוס השפעת מציגים בין היתר את ה"גבעול" הזה כלפי חוץ. אלה חדשות נהדרות, כי במאמר גם מראים שאם החיסון יגרום למערכת החיסון לייצר סוג מסוים של נוגדנים, הנוגדנים יוכלו להיקשר לחלק הזה של הווירוס, שמוצג על גבי התא, ובמקביל גם לגייס את מערכת החיסון לפעולה. המערכת המגויסת תחסל את התא שנדבק ואיתו גם את הווירוסים שבו ותמנע מהם להשתכפל ולהדביק עוד תאים. בעצם, במקום למנוע מהווירוס להדביק את התאים, אנחנו דווקא נותנים לו, לא דואגים לגבי המוטציות שהווירוס עובר בכל שנה ופשוט מגייסים את מערכת החיסון כנגד התאים האלה. וזה לא שהמצאנו פה את הגלגל, כן? זו שיטה שהגוף שלנו בין כה וכה משתמש בה כדי להגן על עלינו – אנחנו פשוט מכוונים אותה באופן ספציפי לתאים שנדבקו בווירוס השפעת.

למה אלה ממצאים ממש מגניבים? קודם כל, לא נצטרך להתחסן בכל שנה! כנראה שתספיק רק פעם אחת. חוץ מזה, נחסוך המון כסף ומאמץ שמושקעים בכל עונה כדי לנטר את סוגי הזנים הקיימים בחצי הכדור הדרומי ולנסות לחזות מה יגיע לחצי הכדור הצפוני. החיסונים יהיו יעילים יותר וזולים יותר, בין היתר כי לא נצטרך לפתח בכל שנה חיסונים חדשים. אם נסתכל על התמונה הרחבה, בהנחה שהשיטה הזו תעבוד יפה ובצורה בטוחה בבני אדם, יהיה אפשר להשתמש בה בחיסונים שמכוונים לעוד סוגים של וירוסים (נגיד HIV – איידס), או לתכנן נוגדנים ספציפיים שמזהים תאי סרטן ויכולים לגייס את מערכת החיסון לחסל אותם.

בקיצור, אל תופתעו אם בעשור הקרוב תזומנו לקופת החולים להתחסן כנגד שפעת – פעם אחת ולתמיד. עד אז, זכרו ששפעת יכולה להיות מחלה קשה מאוד, במיוחד באוכלוסיות רגישות (קשישים, ילדים קטנים ובעלי מערכת חיסון מוחלשת) ולכן גשו בהקדם להתחסן כדי להגן עליכם ועל סביבתכם.

מקורות וקריאה נוספת

  1. להרחבה על מחלת השפעת
  2. על ההבדל בין גורמי מחלות שונים
  3. פורטל השפעת העולמי – באתר הWHO 
  4. מדוע צריך להתחסן נגד שפעת בכל שנה? (סרטון)
  5. סיכום על עונת השפעת 2015-16 – מתוך אתר ה-CDC
  6. מחקר על מנגנון משותף לוירוסי השפעת – מהירחון PNAS
  7. על פעילות מערכת החיסון נגד חדירת וירוסי השפעת לתא – מהירחון plos
  8. על פעילות מערכת החיסון כנגד חלקים משותפים לוירוסי שפעת – מהירחון Journal of virology