עשור לכניסת החיסון נגד פפילומה – מה גילינו?

מידע מקיף מהשנים האחרונות על אוכלוסיות שהתחסנו בחיסון נגד פפילומה מראה שהחיסון גרם להפחתה משמעותית בשיעורי הגידולים הטרום סרטניים בקרב מחוסנות ומחוסנים. ומה אנו מקווים לראות בהמשך? קראו כאן

החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV) נכנס לשימוש בעולם בשנת 2006 ונכנס לשגרת החיסונים בישראל בשנת 2013 (החיסון ניתן בכיתה ח׳, החל משנת 2016 החלו לחסן בישראל גם נערים בנוסף לנערות). מאז המצאת החיסון ועד היום נערכו מחקרים רבים על יעילותו ובטיחותו. בשנים האחרונות הצטבר גם מידע מקיף ״מהשטח״, ממדינות שהכלילו את החיסון בשגרת החיסונים. המידע ממחיש כי החיסון יעיל במידה גבוהה במניעת הידבקות בנגיף, במניעת התפתחות יבלות באיברי המין, ומשמעותי מכל – במניעת התפתחות של גידולים טרום סרטניים.  

חיסון פפילומה יעיל נגד נגיף הפפילומה האנושי!

נגיף הפפילומה האנושי

ישנם יותר מ-40 זנים שונים של HPV המועברים מאדם לאדם, בעיקר במגע מיני. ההדבקה בנגיף יכולה להתרחש בכל סוגי יחסי המין – וגינאליים, אוראליים או אנאליים – או רק בעקבות מגע וחיכוך של עור בעור. חלק מזני הנגיף גורמים ליבלות המכונות קונדילומות. הדבקה מתמשכת בזנים אחרים עלולה לגרום לגידולים טרום סרטניים המתפתחים לבסוף לסרטן בפה ובלוע, בפי הטבעת, בצוואר הרחם, בפין, או בנרתיק ובפות. למשל, זנים 16 ו-18 גורמים לקרוב ל-70% מכל סרטני צוואר הרחם בעולם. חמישה זנים נוספים (31, 33, 45, 52 ו-58) גורמים ל-20% נוספים. זנים 16 ו-18 גורמים גם ל-90% מכלל מקרי סרטן פי הטבעת, ונתח משמעותי ממקרי סרטן הפה והלוע. זנים 6 ו-11 גורמים לכ-90% מהיבלות באיברי המין ובפי הטבעת. יש כיום שלושה חיסונים נגד הנגיף – דו-זני, המגן מפני הזנים האלימים 16 ו-18, ארבע-זני, המגן גם מפני הזנים גורמי היבלות 6 ו-11, ותשע-זני, המוסיף לכל אלו גם הגנה מפני הזנים המסרטנים 31, 33, 45, 52 ו-58. בישראל נהוג החיסון הארבע-זני. החל משנת 2017 עברו להשתמש בארצות הברית רק בחיסון התשע-זני.  

טרם כניסת החיסון לשימוש, נערכו, בין היתר, ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים גדולים שכללו עשרות אלפי נשים ונמשכו במשך כשלוש שנים בהן עקבו אחר תוצאות החיסון. ניסויים אלו הדגימו כי לחיסון יעילות גבוהה מאוד במניעת הדבקה בזנים מפניהם הוא נועד להגן ובהתפתחות נגעים טרום סרטניים. עתה, עשר שנים ויותר לאחר כניסת החיסון לשימוש בעולם, יש לנו גם מידע משמעותי שמגיע מ״השטח״, מאותן מדינות בעולם שהכלילו את החיסון בשגרת החיסון אצלן.

 

יעילות החיסון – תוצאות מהשטח

באוסטרליה, בה נכנס החיסון לשגרה ב-2006, נערכו מספר מחקרים בנושא. כך למשל, מחקר אחד מצא שכבר שלוש שנים לאחר כניסת החיסון לשגרה, נצפתה ירידה של כ-38% בשיעורי הממצאים הטרום סרטניים בצוואר הרחם בקרב נערות מתחת לגיל 18. מחקר תצפיתי נוסף נערך בקרב מעל ל-100,000 נשים שהגיעו לראשונה לבדיקת פאפ, שהיא בדיקת משטח של צוואר הרחם שמיועדת לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם. תוצאות המחקר הראו כי בקרב נשים מחוסנות, ישנה יעילות הגנה של 46% מפני מקרים טרום סרטניים חמורים, ויעילות של 34% מפני כל ממצא חריג.

בסקירה מדווח על הפחתה של כ-90% בהידבקות בזנים שהחיסון מגן מפניהם, יעילות הפחתה של 90% ביבלות באיברי המין, יעילות הפחתה של 45% בממצאים חריגים קלים בצוואר הרחם, ויעילות הפחתה של כ-85% של ממצאים חריגים חמורים.

גם בדנמרק החיסון נכנס לשגרה ב-2006. מחקר שנערך בקרב כל הנשים שנולדו בדנמרק בין השנים 1999-1989, וכלל סך הכול כ-400,000 נשים, מצא יעילות גבוהה מאוד של החיסון בהפחתת שיעורי גידולים טרום סרטניים בצוואר הרחם. זאת בעיקר בקרב השנתונים ששיעור ההתחסנות בהם היה גבוה, ושהתחסנו בגיל מוקדם. כך למשל, בקרב ילידות 1993-1994 נמצאה יעילות של 60% בהפחתה של כל ממצא חריג, ויעילות של 73% בהפחתה של גידולים טרום סרטניים בדרגה מתקדמת (CIN 2/3).

בקנדה מחקר השווה את שיעורי הממצאים החריגים בבדיקות פאפ של מעל ל-250,000 נשים מהשנתונים לפני ואחרי כניסת החיסון לשגרה ב-2007. המחקר מצא כי יעילות החיסון בהפחתת ממצאים חריגים כלשהם הייתה כ-44% בקרב מחוסנות. יתר על כן, הייתה גם הפחתה כללית בקרב נשים שהשתייכו לשנתונים שבהן החיסון כבר ניתן, גם אם לא קיבלו את החיסון בעצמן – ממצא שמדגים את ההגנה הקבוצתית (״חיסון העדר״) שהחיסון מספק – אפילו שהיא פחותה: בערך מחצית מהיעילות בקרב המחוסנות.

משפחה עם נער ונערה: התחסנו נגד פפילומה

סך הכול, סקירה שיטתית של הנתונים העולמיים בנושא שנערכה ב-2016, ובוחנת מידע מ-58 מחקרים תצפיתיים שונים ומתשע מדינות שונות, מצאה כי החיסון יעיל מאוד, בעיקר בקרב מי שחוסן בטרם נחשף ל-HPV. בסקירה מדווח על הפחתה של כ-90% בהידבקות בזנים שהחיסון מגן מפניהם, יעילות הפחתה של 90% ביבלות באיברי המין, יעילות הפחתה של 45% בממצאים חריגים קלים בצוואר הרחם, ויעילות הפחתה של כ-85% של ממצאים חריגים חמורים. סקירה שיטתית נוספת של המחקרים בתחום שנערכה ב-2015, וכללה גם מטא-אנליזה (ניתוח משותף של הנתונים והתוצאות מכמה מחקרים) של 20 מחקרים הגיעה למסקנות דומות – ההידבקות בזנים המסרטנים (16 ו-18) ומקרים של יבלות באיברי המין פחתו ביותר מ-60% בשנתונים שהיו זכאים לחיסון, במידה ושיעורי ההתחסנות היו גבוהים. כמו כן נמצא כי לחיסון יש גם הגנה קבוצתית מסוימת על מי שלא התחסן.

 

והחיסון בטוח!

מעל 270 מיליון מנות של החיסון ניתנו ברחבי העולם, ונערכו מספר רב של מחקרי בטיחות שכוללים מידע על מעל מיליון מתחסנים. צוות של ארגון הבריאות העולמי שבחן ב-2017 באופן שיטתי את כלל המחקרים שנערכו בנושא לא מצא שכיחות גבוהה יותר של איזושהי תופעת לוואי חריפה או כרונית בקרב המתחסנים. תופעות הלוואי המתועדות של החיסון הן כאב מקומי, אדמומיות ונפיחות באזור הזריקה, חום קל וכאבי ראש. כמו בחיסונים נוספים שניתנים לבני נוער, מומלץ לתת את החיסון בישיבה או בשכיבה, בשל הסיכוי להתעלפות. תופעות אלו מתגמדות בהשוואה ליעילות החיסון במניעת מספר סוגי סרטן ומניעת יבלות באיברי המין.

לסיכום

אמא ושתי בנותיה מבלות ביחד. חיסון נגד פפילומה ישמור על כולן בריאותמעל עשור מכניסת חיסון הפפילומה לשימוש ברחבי העולם, הולכות ומצטברות עדויות משמעותיות ומשכנעות מאוד לגבי התועלת הרבה של החיסון בהפחתה של גידולים טרום סרטניים. חשוב לזכור כי על אף שרוב המידע שהוצג מתרכז בשינויים הקשורים לסרטן צוואר הרחם, נגיף הפפילומה גורם גם לסרטן הפין, הנרתיק והפות, פי הטבעת והפה והלוע, וצפוי שבשנים הקרובות יצטברו עדויות משמעותיות על יעילותת החיסון גם בהפחתת סרטנים אלו. כמו כן, בשל ההגנה הקבוצתית (״חיסון העדר״) שהחיסון מספק, ובשל יעילות גבוהה יותר במתן בגילאים מוקדמים, נראה כי מלוא הפוטנציאל של החיסון כלל לא מומש. אם נשכיל להשתמש בחיסון בשיעורים גבוהים באוכלוסייה, הממצאים המבטיחים שאנחנו רואים כיום יהיו רק קצה הקרחון.    

מקורות וקריאה נוספת

  1. חיסון הפפילומה
  2. J Thomas Cox, MD, Joel M Palefsky, MD Human papillomavirus vaccination. Post TW, ed. UpToDate. Waltham, MA: UpToDate Inc (תוכן המאמר)
  3. Garland, S. M., Kjaer, S. K., Muñoz, N., Block, S. L., Brown, D. R., DiNubile, M. J., … & Saah, A. J. (2016). Impact and effectiveness of the quadrivalent human papillomavirus vaccine: a systematic review of 10 years of real-world experience. Reviews of Infectious Diseases63(4), 519-527 (תוכן המאמר)
  4. World Health Organization, Safety update of HPV vaccines, Extract from report of GACVS meeting of 7-8 June 2017, Weekly Epidemiological Record of 14 July 2017 (אתר ה-WHO)
  5. World Health Organization, "Human Papillomavirus Vaccines: WHO Position Paper, May 2017". Weekly epidemiological record. No 19, 2017, 92: 241–268 (קובץ PDF)
  6. Garland, S. M., Hernandez-Avila, M., Wheeler, C. M., Perez, G., Harper, D. M., Leodolter, S., … & Taddeo, F. J. (2007). Quadrivalent vaccine against human papillomavirus to prevent anogenital diseases. New England Journal of Medicine356(19), 1928-1943 (תוכן המאמר)
  7. Future II Study Group. (2007). Quadrivalent vaccine against human papillomavirus to prevent high-grade cervical lesions. N Engl J Med2007(356), 1915-1927 (תוכן המאמר)
  8. Brotherton, J. M., Fridman, M., May, C. L., Chappell, G., Saville, A. M., & Gertig, D. M. (2011). Early effect of the HPV vaccination programme on cervical abnormalities in Victoria, Australia: an ecological study. The Lancet377(9783), 2085-2092 (קובץ PDF)
  9. Crowe, E., Pandeya, N., Brotherton, J. M., Dobson, A. J., Kisely, S., Lambert, S. B., & Whiteman, D. C. (2014). Effectiveness of quadrivalent human papillomavirus vaccine for the prevention of cervical abnormalities: case-control study nested within a population based screening programme in Australia. Bmj348, g1458 (קובץ PDF)
  10. Baldur-Felskov, B., Dehlendorff, C., Munk, C., & Kjaer, S. K. (2014). Early impact of human papillomavirus vaccination on cervical neoplasia—nationwide follow-up of young Danish women. JNCI: Journal of the National Cancer Institute106(3) (תוכן המאמר)
  11. Smith, L. M., Strumpf, E. C., Kaufman, J. S., Lofters, A., Schwandt, M., & Lévesque, L. E. (2015). The early benefits of human papillomavirus vaccination on cervical dysplasia and anogenital warts. Pediatrics135(5), e1131-e1140 (קובץ PDF)
  12. Drolet, M., Bénard, É., Boily, M. C., Ali, H., Baandrup, L., Bauer, H., … & Donovan, B. (2015). Population-level impact and herd effects following human papillomavirus vaccination programmes: a systematic review and meta-analysis. The Lancet infectious diseases15(5), 565-580 (תוכן המאמר)
  13. חיסון נגד נגיף הפפילומה – אתר משרד הבריאות