להיזהר בלי להילחץ מנחשים

בישראל קיימים מינים שונים של בעלי חיים מסוכנים ובהם נחשים ארסיים. כיצד נזהה את המינים המסוכנים? איזו פגיעה גורמת הכשת נחש? מה אפשר לעשות אם נפגעים?

נחשים, כרובם המוחלט של הזוחלים, אינם מסוגלים לווסת את טמפרטורת גופם באופן פיזיולוגי אלא הם תלויים בחום מהסביבה לפעילותם. לכן, עיקר פעילותם מתרכז באביב ובקיץ, ומכאן שרוב ההכשות מתרחשות בעונות אלו. ניתן לחלק את הנחשים ל-3 קטגוריות:

  1. נחשים לא ארסיים אינם משחררים ארס בעת ההכשה. עם זאת, נשיכתם עלולה לגרום לזיהום מקומי.
  2. נחשים תת ארסיים מצוידים בשיני ארס אחוריות. הם מחדירים את הארס בנשיכה עמוקה ובתנועות לעיסה ארוכות, ולכן הזרקת הארס אורכת זמן ממושך.
  3. נחשים ארסיים מחדירים את הארס באמצעות שיניים קדמיות חדות ודמויות מחט. הם עושים זאת בתנועה מהירה והארס מוזרק במהירות רבה.

חומרת ההכשה תלויה בעיקר בשני גורמים: החומרים הרעילים השונים שבארס ותגובתו הפיזיולוגית של האדם להכשה.

רעלנים שונים משפיעים על מערכות שונות בגופנו: ההמוטוקסינים משפיעים על מערכת הדם, הנוירוטוקסינים על מערכת העצבים, הנפרוטוקסינים על הכליות והקרדיוטוקסינים על הלב.

התגובה עשויה לכלול תסמינים מקומיים ו/או מערכתיים – בהתאם לסוג הנחש. אלה כוללים שיבושים קשים במערכת קרישת הדם, בצקת ריאות וסימנים של רגישות יתר (אנפילקסיס) כגן נפיחות בלשון, קוצר נשימה, בחילות, שלשולים והקאות.

נחשים בישראל

בישראל יש 41 מיני נחשים, 9 מתוכם ארסיים ומסוכנים לאדם. בשל המבנה הגאוגרפי והאקלימי הייחודי של ישראל קיימת חלוקה ברורה בתפוצת הנחשים בין אזורי האקלים השונים. אלה הנחשים הארסיים הקיימים בארץ:

משפחת הצפעיים:

  • צפע מצוי  – מהצפון ועד באר שבע, שוכן בקרבת מקומות יישוב ואף מצוי בצפיפות יחסית גבוהה בהם בשל זמינות מחסות ומזון המאפיינים אותם.
  • צפע חרמון – מאכלס את הר החרמון החל ממג'דל שמס ועד מרומי החרמון.
  • שפיפון – פעיל בעיקר בלילה נפוץ בחלק מהנגב והערבה.
  • אפעה – נחש מדברי נפוץ באזור מדבר יהודה, בקעת הירדן, בנגב בערבה ובהרי אילת.
  • עכן קטן ועכן חרטומים – פעילים בלילה ונפוצים בקרקעות חוליות בצפון מערב הנגב.
  • עכן גדול – פעיל בלילה ונפוץ בערבה.
צפע מצוי, נחש ארסי

צפע מצוי. צילם: עקיבא טופר

צפע חרמון, נחש ארסי

צפע חרמון. צילם: דרור בר-ניר

נחש האפעה

אפעה. צילם: דרור בר-ניר

נחש השפיפון

שפיפון. צילם: עקיבא טופר

עכן גדול

עכן גדול. צילם: עקיבא טופר

עכן חרטומים

עכן חרטומים. צילם: אורן אוסטר

עכן קטן

עכן קטן. צילם: אורן אוסטר

 

משפחת הצפעוניים:

  • צפעון שחור (שרף עין-גדי) – נחש שחור ראשו פחוס ומאפשר התחפרות. נפוץ במרכז הנגב, במדבר יהודה, בבקעה ובערבה. הזרקת הארס מתבצעת באמצעות שן בודדת תוך כדי הטיית הראש לאחור ודקירת המוכש.
צפעון שחור

צפעון שחור. צילם: עקיבא טופר

משפחת הפתניים:

  •  פתן שחור – היחיד ממשפחת הפתניים בישראל. הנחש נפוץ בנגב, בערבה, בבקעת ים המלח ובמורדות הרי ירושלים המזרחיים.
פתן שחור

פתן שחור. צילם: עקיבא טופר

 

ישנם סימני זיהוי לכל אחד ממיני הנחשים, עם זאת, רק מומחים יודעים לזהות בוודאות את סוג הנחש. לכן רצוי להתרחק תמיד מנחשים; אם הוכשתם על ידי נחש אל תקחו סיכון – הגיעו למיון בהקדם.

חשוב להדגיש, נחשים אינם תוקפים בני אדם בכוונת תחילה, אלא רק מתוך הגנה. למשל, נחש עלול להכיש במקרה בו אדם נגע בו בטעות, או התגרה בו. לכן חשוב לשמור על כללי בטיחות בשטח: לא להכניס ידיים או רגליים למקומות בהם עלולים להסתתר נחשים, לטייל עם נעליים סגורות ומכנסיים ארוכים. בעת מפגש עם נחש יש לשמור מרחק ולהרחיק ממנו אנשים אחרים. במידה והנחש נכנס לתוך בית, יש להזמין לוכד נחשים, רצוי לשמור על הנחש בשדה-הראיה ולצלם את הנחש ממרחק בטוח במידה ואפשר.
אין לפגוע בנחשים, שהם בעלי חיים המוגנים על-פי חוק, וכן ניסיון לפגוע בנחש ארסי, להתגרות בו או ללכוד אותו עלול להסתיים בהכשה.

 

טיפול בהכשת נחש

הכשה של נחש ארסי היא מצב חירום רפואי מסכן חיים. עם זאת, לעתים התגובה הפיזיולוגית מאחרת לבוא. בנחשים מסוימים דוגמת האפעה, השלב מסכן החיים עשוי להופיע שעות לאחר ההכשה.

  1. הרגעת הנפגע, קיבוע הגפה הפגועה, הפחתת תנועה.
  2. הסרת תכשיטים וכל אביזר לוחץ אחר מאזור ההכשה.
  3. הזמנת מד"א – יש לעדכן את הצוות שמדובר בהכשת נחש.
  4. רצוי שיהיה צילום של הנחש, או לפחות תיאור שלו, אולם אין להסתכן בלכידת הנחש!
  5. אין לחתוך את אזור ההכשה, אין למצוץ את הארס, אין לחסום ורידים ועורקים, אין לקרר ואין לחמם את אזור ההכשה.

מידע שיש להעביר לצוות הרפואי:

  1. ציון סוג הנחש או תיאורו, מיקום גאוגרפי וזמן ההכשה.
  2. מיקום ההכשה וסימפטומים כגון כאב, חוסר תחושה בגפה, בחילה, נמלול, התכווצויות שרירים, קוצר נשימה, סחרחורת, הקאות ושלשול.
  3. רקע רפואי של הנפגע: מחלות לב וכלי דם, מחלות של מערכת הנשימה והכליות, חיסונים כולל טטנוס.
  4. רגישויות ואלרגיות ידועות.

הטיפול בבית החולים יכלול טיפול תומך במערכת הדם ובמערכת הנשימה. במידת הצורך יבוצע טיפול בנסיוב ספציפי נגד ארס הנחש, ולכן יש צורך בזיהויו.

מקורות וקריאה נוספת:

אנציקלופדיה החי והצומח של א"י כרך 2
אנציקלופדיה החי והצומח של א"י כרך 5

ויקירפואה – הכשת נחש – Snakebite

מן גדעון. "תצפיות של 47 מקרים של הכשת צפע באזור ירושלים בהשוואה לסקרים מבקעת הירדן הצפונית ומשפלת חוף יהודה". "הרפואה" כרך 99, חוברת 11, 1.12.1980 עמודים 353-352
יאיון א', סיקולר ע', קינן א'. "הכשת פתן שחור – תיאור ארבעה מקרים". "הרפואה" כרך קט"ו, חוברת י' 15.11.88
בר א', לויטה ר', לבון, א', אנגלהרד י' ברנביום א', הכשת הנחש באזורים מדבריים בישראל: תיאור מקרה וסקירה, הרפואה הצבאית, כרך 6, חוב' 4, אוקטובר 2009
Rosen : Emergency Medicine : Concepts and Clinical Practice, 4th ed. 1998, chap. 52 – Venomous Animal Injuries.
Kochva Elazar. “Venomous Snakes of Israel : Ecology and Snakebite”. Public Health Reviews vol 26(3) 1998 pp. 209-232.
Maroz Chaya. “Vipera Palaestinae antivenin”. Public Health Reviews vol 26(3) 1998 pp. 233-236.
Haviv Jacob et. Al. “Poisonous animal bites in the Israel Defence Force”. Public Health Reviews vol 26(3) 1998 pp. 237-247..
Haviv Jacob et. Al. “Field Treatment of Snakebites in Israel Defense Force”. Public Health Reviews vol 26(3) 1998 pp. 247-256.