שימור דם טבורי והשהיית חיתוך חבל הטבור

בשנים האחרונות חברות שונות מציעות שימור דם טבורי באופן פרטי. האם זה מומלץ? האם עדיף לתרום לבנק ציבורי? ומה עם השהיית חיתוך חבל הטבור?

 

מהו דם טבורי?

תינוק מיד אחרי הלידה - האם שמירת הדם הטבורי תועיל לו בעתיד? ומה לגבי השהיית חיתוך חבל הטבור?דם טבורי הוא הדם מחבל הטבור של תינוק שנולד. יש בו הרבה תאי גזע – תאים שיכולים להפוך לסוגי תאים מגוונים. תאים כאלו מעוררים כיום עניין רב כי אנו לומדים להשתמש בהם לצרכים שונים.

השתלת מח עצם על קצה המזלג

השתלת מח עצם משמשת כיום לטיפול במחלות שונות, לדוגמה בסוגים מסוימים של לוקמיה (סרטן דם). במח העצם נמצאים תאי גזע שמהם מתפתחים תאי הדם האדומים, תאי מערכת החיסון (התאים הלבנים) וטסיות (לוחיות) הדם. בתהליך ההשתלה הורסים את תאי מח העצם (תאי הגזע) של המקבל, ומשתילים במקומם תאי גזע בריאים מהתורם.

השתלת מח עצם משמשת לטיפול במחלות שונות, לדוגמה בסוגים מסוימים של לוקמיה. ניתן להשתיל מח עצם מתאי דם טבורי
כדי לאסוף תאי גזע מהתורם על פי רוב נותנים לו חומר שמעודד יציאה של תאי גזע ממח העצם לדם, ומשתמשים במכונה שמסננת מהדם רק את התאים הרצויים (בעבר היה נהוג לשאוב מח עצם ישירות מעצמות האגן). מאז 1988 ניתן להשתיל מח עצם מתאי דם טבורי. ישנם יתרונות וחסרונות להשתלת דם טבורי לעומת השתלת מח עצם רגילה.

מה אפשר לעשות עם דם טבורי? ישנם כמה שימושים אפשריים:

השתלה עבור התינוק עצמו

תינוק ומשפחתוהחברות שממליצות על שימור דם טבורי באופן פרטי טוענות כי מדובר ב"ביטוח" לתינוק. במקרה שהוא יצטרך, חלילה, השתלת מח עצם, יהיה לו דם המתאים לו ב-100%. התאמה חשובה מאוד בהשתלת מח עצם; אדם שאין לו תורם מתאים לא יוכל לעבור השתלה, כך שיש כאן היגיון בסיסי. אבל יש כאן גם בעייתיות: הכמות הנתרמת אינה גדולה, ולרוב מספיקה רק לילד (אין מגבלת גיל מדויקת כי היא תלויה במשקל). נוסף על כך החברות מתחייבות לשמור את הדם הטבורי למשך עשרים שנה, אך הסיכוי שאדם יזדקק להשתלת מח עצם מהדם הטבורי שלו עד גיל 20 נמוך ביותר (מוערך ב-0.005%–0.04).

הסיכוי שאדם יזדקק להשתלת מח עצם מהדם הטבורי שלו עד גיל 20 נמוך ביותר
בכל זאת, האם במידת הצורך נוכל להשתמש במנה כל עוד הילד אינו גדול מדי?
ההמלצה כיום שלילית, הואיל וילד שחלה במחלה המחייבת השתלת מח עצם בגיל צעיר (לרוב מדובר בלוקמיה) הוא ילד שתאי הגזע שלו לא היו בריאים מלכתחילה. כלומר אם נשתיל לו את תאי הדם הטבורי של עצמו, נשתיל לו תאים פגועים. יש לציין כי המדע מתקדם והמלצות נכונות היום יכולות להשתנות בעתיד. עם זאת, לא ניתן לחזות את כיוון ההתקדמות, כך שקשה להעריך היום עד כמה מנה שנשמרה תהיה שימושית בעתיד.

השתלה עבור בן משפחה אחר

אם במקרה בזמן הלידה יש בן משפחה הזקוק לתרומת מח עצם, יש היגיון בבדיקת האפשרות להשתמש בתאי הדם הטבורי של התינוק
אמנם ההתאמה אינה 100%, אולם קרובי משפחה הם האפשרות הראשונה שבודקים כשיש צורך בהשתלת מח עצם. האם תאי הדם הטבורי של התינוק יוכלו להיתרם לקרוב משפחה? כאן נכנסת לתמונה, שוב, מגבלת הגודל – אפשרות זו רלוונטית עבור ילדים עד גיל מסוים בלבד.

אם במקרה בזמן הלידה יש במשפחה ילד (ואפילו מבוגר) הזקוק לתרומת מח עצם, אכן יש היגיון וטעם בבדיקת האפשרות להשתמש בתאי הדם הטבורי של התינוק. אם התאים מתאימים, זו דרך נהדרת לעזור לקרוב משפחה בלי ההליך הלא נעים של תרומת מח עצם. פעמים רבות מנה כזו תישמר באופן זמני בבנק פרטי עד להכנת התורם להשתלה (תהליך האורך זמן בתרומת מח עצם).

תרומה לבנק הציבורי – להשתלה עבור אדם אחר

זוהי אפשרות שאינה מכוסה על ידי בנק דם טבורי פרטי, אלא על ידי הבנק הציבורי שקיים במדינת ישראל. בנק הדם הטבורי הציבורי פתוח לשימוש כלל האוכלוסייה, וניתן לחפש בו מנה מתאימה עבור כל מטופל הזקוק להשתלת מח עצם. במובן זה הוא דומה לבנק הדם – מאגר של מנות נתרמות הזמינות לשימוש עבור מי שנזקק לכך (כולל, כמובן, מי שתרם בעבר). בשונה ממאגר תורמי מח העצם המבוגרים, בבנק הדם הטבורי נשמרות המנות עצמן ולכן יש עלות שימור מעבר לבדיקה הראשונית של המנה.

חשוב לדעת כי בשל מגבלות טכניות לא תמיד ניתן לתרום לבנק הציבורי. לדוגמה, בסופי שבוע או בלילות הבנק עלול להיות "לא זמין" לתרומה
בעיית הגודל קיימת גם כאן, כמובן; לכן בהשתלת מח עצם לבוגר שלא נמצא לו תורם מתאים, ניתן להשתמש בשתי מנות דם טבורי, כלומר משני תינוקות שונים (עבור מבוגר אחד).

חשוב לדעת כי בשל מגבלות טכניות לא תמיד ניתן לתרום לבנק הציבורי. לדוגמה, בסופי שבוע או בלילות הבנק עלול להיות "לא זמין" לתרומה. מעבר לכך, לא כל מנה נחשבת מתאימה; מנות בנפח קטן או עם מעט תאים עלולות להיות בעייתיות לשימוש (שיטות להגדלת מספר התאים נמצאות בשלבים שונים של פיתוח ובדיקה).

מחקר יכול לעזור למצוא שימושים נוספים לדם טבוריתרומה למחקר

מחקרים רבים משתמשים בתאי גזע, מקדמים את הבנתנו המדעית ועשויים לגלות דרכים חדשות להשתמש בתאי גזע – למשל לטיפול במחלות שאינן ממאירות. לשם כך הם זקוקים לתרומת תאים. ניתן לשאול את הצוות בחדר הלידה אם ידוע להם על מחקרים רלוונטיים. כדאי לשאול לפני הלידה כדי שיוכלו להיערך בהתאם. גם כאן עלולות להיות מגבלות על השעות שבהן ניתן לתרום.

נקודה חשובה: חיתוך מאוחר של חבל הטבור

השהיית החיתוך מפחיתה את הסיכון לאנמיה אצל התינוק בחודשים הראשונים, אך מעלה את הסיכון לצהבת יילודים
אפשרות שהפכה לפופולרית בשנים האחרונות היא השהיית חיתוך חבל הטבור בכמה דקות, על מנת שכמות גדולה יותר של דם תעבור מחבל הטבור אל היילוד. מעבר הדם מפחית את הסיכון לאנמיה אצל התינוק בחודשים הראשונים, אך מעלה את הסיכון לצהבת יילודים (הנובעת מפירוק תאי דם אדומים). בפגים (תינוקות שנולדו לפני שבוע 37) וכן בתינוקות שנולדו במשקל לידה נמוך, ישנם יתרונות נוספים להשהיית חיתוך חבל הטבור. ייתכן כי לחיתוך חבל הטבור יש גם יתרונות מבחינת האם, אך בשלב זה מחקרים לא הראו יתרון ברור (וגם לא חיסרון).

המלצת ארגון הבריאות העולמי (WHO) היא להשהות את חיתוך חבל הטבור ביילודים שנולדו במועד, בעיקר באזורים שנפוץ בהם מחסור בברזל, כל עוד ישנה תשתית מתאימה למעקב ולטיפול בצהבת יילודים. ארגוני בריאות אחרים (כגון ארגון רופאי הנשים הקנדי SOGC והאמריקאי ACOG) מתרשמים שיש לשקול יתרונות וחסרונות או שאין עדיין די מחקר לצורך המלצה.

יש לחדד כי מדובר בהשהיית חיתוך חבל הטבור לדקות ספרות (1–3 דקות) או עד שחבל הטבור מפסיק לפעום, ולא יותר מכך. לעתים השהיית החיתוך עלולה לפגום בשימור הדם הטבורי, כי לצורך איסוף נפח דם מקסימלי מומלץ לחסום את חבל הטבור תוך 30 שניות מהלידה.

מתי לא ניתן לבצע שימור דם טבורי

אישה בהריון מתקדם - בקרוב היא תלד ואז תצטרך להחליט האם לשמור דם טבורימלבד מגבלות הזמן שצוינו, החשיבות העליונה בחדר הלידה היא בטיחות האם והיילוד; לפיכך איסוף דם טבורי יתבצע רק אם אין בו סיכון. כמו כן לא משמרים דם טבורי של פגים.

הפן האתי של שימור פרטי

עולה הסוגיה אם שימור דם טבורי באופן פרטי הוא אתי. כאמור, רוב הסיכויים שהדם הטבורי לא יוכל לשמש את התורם עצמו, משום כך שמירתו בבנק דם טבורי פרטי מיותרת. לעומת זאת אם ייתרם למאגר ציבורי, גדלים סיכוייו לשמש להצלת חיים. שאלת האתיקה מורכבת ומעלה נקודות נוספות שלא נידונו כאן, כמו העובדה שהתקציב לשימור במאגר הציבורי מוגבל ולכן לא כולם יוכלו לתרום לו. את השיקול האתי ייטיב כל אחד לעשות בעצמו, בהתאם לתפיסת עולמו. גורמי הבריאות אף הם לא מגיעים למסקנה נחרצת בנושא וגורסים כי יש לספק למשפחות המעוניינות את מלוא המידע – הן לגבי שימור פרטי, הן לגבי שימור ציבורי.

בטן של אישה בהריון - האם היא מעוניינת לשמור דם טבורי או להשהות את חיתוך חבל הטבור?השורה התחתונה

אין כרגע סיבה מובהקת להעדיף שימור דם טבורי פרטי. המחיר אינו זול והתועלת מכך אינה ברורה, לפי הידע העדכני. למעט מקרה (חריג) שבן משפחה חולה זקוק בדיוק להשתלת מח עצם, שימושים אחרים לדם הטבורי עשויים להועיל יותר. עם זאת אין נזק בשימור דם טבורי באופן פרטי. איננו יודעים מה צופן העתיד; מחקר עתידי יכול לגלות שימושים נוספים בדם טבורי, ומנגד למצוא פתרונות חלופיים להשתלת מח עצם. כל הנכתב כאן נכון לתחילת 2017.

 

מקורות וקריאה נוספת

  1. השתלת תאי גזע ומח עצם – האגודה למלחמה בסרטן
  2. Armson, B. A., Allan, D. S., & Casper, R. F. (2015). Umbilical Cord Blood: Counselling, Collection, and Banking. Journal of Obstetrics and Gynaecology Canada, 37(9), 832-844.‏ (תוכן המאמר)
  3. Umbilical Cord Blood Banking – בתוך אתר American Congress of Obstetricians and Gynecologists (בקיצור – ACOG)
  4. Delayed umbilical cord clamping for improved maternal and infant health and nutrition outcomes – באתר ה-World Health Organization (בקיצור – WHO)
  5. Hematology: Basic Principles and Practice, 6th edition, Chapter 108 (Unrelated Donor Cord Blood Transplantation for Hematological Malignancies), p. 1580-1591