סוגי מחקרים על רגל אחת

מחקרים מדעיים נבדלים זה מזה באיכותם וביכולת להסיק מהם מסקנות. מטרת מאמר זה היא לסקור את הסוגים הנפוצים של מחקרים המתפרסמים בעיתונות המדעית ואת איכות המסקנות שאפשר להסיק מהם.

אנחנו נתמקד אך ורק במאמרים שעברו ביקורת עמיתים.

ביקורת עמיתים היא שלב בתהליך האישור של חיבור מדעי, שבו בוחנים מומחים לנושא את איכותו של המחקר שעליו מתפרסם המאמר ואיכות המאמר עצמו, ומחליטים אם הוא ראוי לפרסום. מטרת הביקורת היא לבדוק את איכות המחקר ובמידת הצורך להציע שיפורים או נקודות נוספות שיש להתייחס אליהן על מנת לשפר את מהימנותה. ככלל, איכותם של מאמרים שלא עברו ביקורת עמיתים נמוכה יותר, ולכן מומלץ לא להסתמך עליהם. כמובן שגם עיתונים אשר מקפידים על ביקורת עמיתים נבדלים באיכותם זה מזה.

סוגי המאמרים

מחקרים בבעלי חיים ובתרביות תאים (ניסויים)

מחקרים במבחנה (in-vitro) ובחיות (in-vivo)  נעשים כדי להבין את התהליכים אשר מתרחשים בגוף ללא פגיעה באנשים. מחקרים אלו הם בדרך כלל הבסיס לפני השלב הבא – מחקר באנשים. היתרון במחקרים במבחנה ובבעלי חיים הוא שניתן לבודד משתנים לפי נושא המחקר. החיסרון העיקרי של מחקר במבחנה הוא שלרוב הוא מתבצע בחלקים מבודדים מתוך הגוף החי (כגון תרביות תאים או חלבונים בודדים) ולא תמיד ניתן להשליך ממנו אל הגוף השלם. החיסרון העיקרי של מחקר בחיה הוא שחיות אינן בני אדם, ולכן לא תמיד ניתן להשליך ממסקנות של ניסויים בחיות להשפעות על בני אדם. יש חוקים ברורים לעבודה עם בעלי חיים, המחייבים שמירה על אתיקה קפדנית מאד. לצערנו עדיין אין תחליף טוב למחקרים בחיות.

תיאורי מקרה וקבוצות מקרים (תצפיתיים)

לרוב תיאורי מקרה מתארים מקרים מעניינים ממחלקות בבתי החולים או ממרפאות. זה אנו תיאור אנקדוטלי או חדשותי, אלא תיאור מדוקדק של המצב הרפואי של החולה ותהליך האבחון שלו ו/או הטיפול בו. תיאורי מקרה חשובים משום שהם יכולים להיות הבסיס לגילוי חדש – בין אם תיאור של מחלה חדשה או של תגובה חריגה לטיפול. עם זאת, תיאורי מקרה אינם הוכחה מדעית ועל מנת להסיק מסקנות תקפות מתיאורי מקרה דרוש מעקב אחרי מאות ולעתים אלפי אנשים לאורך תקופה ארוכה.

מחקר אקולוגי (ברמת האוכלוסייה) (תצפיתי)

במחקר אקולוגי נבחן המתאם בין גורם לסיכון לבין מצב מסוים באוכלוסייה כולה ולא בפרטים. מחקר כזה כולל לרוב כמות גדולה מאוד של נתונים, ויכול להוות נקודת פתיחה למחקר מעמיק יותר. אולם למחקרים אקולוגיים יש חיסרון משמעותי, היות והוא נערך באוכלוסייה ולא בפרטים, אי-אפשר להסיק מהם מידע לגבי הקשר בין המצב הנבדק לבין התוצאה. דוגמה למחקר אקולוגי הוא בדיקת אחוז חולי הלב בערים מסוימות ומספר מגרשי הספורט בערים אלה. ייתכן שהמחקר יראה שערים שבהן הרבה מגרשי ספורט יש פחות חולי לב, אולם לא ניתן להסיק מכך על קשר בין שימוש במגרשי הספורט למחלות לב, כיוון שלא בדקנו אם חולי הלב נמנעים מלהגיע למגרשי הספורט.

מחקרי חתך/סרק (תצפיתיים)

במחקר חתך אנשים נשאלים לגבי מצב בריאותם בנקודת זמן מסוימת. בניגוד למחקרים אקלוגיים, ממחקרי חתך אפשר לקבל נתונים פרטניים, אולם בכל זאת אי-אפשר להסיק לגבי קשר. למשל, ייתכן שנשאל אנשים אם הם חולי לב ואם הם נוהגים להתאמן באופן קבוע, אולי לא נוכל לוודא שהם אכן התאמנו פחות לפני שהחלה מחלת הלב שלהם.

היתרון במחקר כזה הוא עלותו הנמוכה, אולם יש בו חיסרון גדול מכיוון שהוא מסתמך על עדות או זיכרון האנשים המשתתפים בו, וחסרה בו היכולת לוודא שהנתונים שנאספו אכן נכונים (לתקף את העדות).

מחקרי מקרה ביקורת (תצפיתיים)

מחקר מקרה ביקורת הוא מחקר תצפיתי בו בודקים שתי קבוצות אשר נבדלות בתוצאה מסוימת (למשל – מחלה) ומנסים לזהות את הגורמים לה. לדוגמה, במחקר מקרה ביקורת לגבי מחלות לב אפשר לאסוף קבוצה של חולי לב וקבוצה של אנשים ללא מחלת לב ולשאול את כולם לגבי קיום גורמי סיכון בעברם. היתרון במחקר כזה הוא עלותו הנמוכה יחסית ומשכו הקצר. עם זאת, מכיוון שמחקר כזה לרוב נסמך על זיכרון אישי של המשתתפים בו, ישנו סיכון גבוה להטיות אשר ישפיעו על התוצאות שלו.

זהו בכל זאת מחקר איכותי יותר ממחקרי חתך, כיוון שזהו מחקר שנערך לאורך זמן, והוא מחייב תיקוף של הממצאים וכולל בדיקה חוזרת של המשתתפים במחקר.

מחקרי עוֹקבה (תצפיתיים)

מחקר עוקבה הוא מחקר תצפיתי בו בודקים חברים בשתי קבוצות אשר נבדלות ב"נקודת פתיחה" (למשל: חשיפה לגורם סיכון), מתעדים את מצבם באופן מדויק ולאחר מכן עוקבים אחריהם במשך מספר שנים. בסוף המחקר משווים את התוצאה (למשל: תחלואה במחלה מסוימת) בין החברים בשתי הקבוצות.

יתרון מחקר העוקבה הוא היכולת לעקוב אחרי קבוצת אנשים בריאים לאורך זמן ולגלות מה ההבדלים בינהם. בין מחקרי העוקבה המפורסמים ניתן לכלול את מחקר פרמינגהם שזיהה את גורמי הסיכון למחלות לב, "מחקר האחיות" שזיהה את גורמי הסיכון לסרטן השד ו"מחקר הרופאים" שזיהה את גורמי הסיכון לסרטן ריאה.

ניסויים קליניים (ניסויים)

ניסוי קליני הוא מחקר מבוקר בבני אדם לבדוק את היעילות ו/או הבטיחות של טיפולים. בניסוי נהוג לחלק את המשתתפים לשתי קבוצות הזהות בכל פרמטר מלבד הטיפול, כאשר החברים בקבוצה אחת מקבלים את הטיפול הנבדק והחברים בקבוצה האחרת מקבלים פלצבו (תרופת דמה) או את הטיפול המקובל למצבם. בסיום המחקר משווים את המצב הרפואי של החברים בשתי הקבוצות וכך מחליטים אם הטיפול הנבדק יעיל או לא.

סקירה שיטתית

סקירה שיטתית (או מטה-אנליזה) מסכמות את הידע הקיים במאגרי מידע. לרוב סקירות שיטתיות יכללו מספר רב של מחקרים קליניים התערבותיים, תוך הערכה ביקורתית של המחקרים הללו על מנת לתת תשובה לשאלה קלינית ברורה. סקירה שיטתית היא לרוב איכותנית ואילו מטא-אנליזה נותנת לה את המימד הכמותי. איכות הסקירה תלוי באיכות המחקרים הנכללים בה, כמובן. היא אינה יכולה להחליף מחקר קליני התערבותי גדול ומתוכנן היטב, אולם היא יכולה להתייחס לשאלות קליניות בצורה נרחבת תוך התחשבות בעדויות רבות.