מגזין מדעת, גיליון עשירי

NW162

newslettertnewsletterfnewsletteru

 

 

עלינו | התנדבות | תרומות | הצטרפות | לדף הפייסבוק שלנו 

 

חיסון לשפעת בבתי הספר

חיסון השפעת מגיע לבתי הספר בחורף 2017. בשנה הראשונה יינתן החיסון לתלמידי כיתות א' בלבד, ובכל שנה תתווסף כיתה נוספת עד לכיתות ה'.

שפעת היא מחלה מידבקת שאחראית לתחלואה ולתמותה רבות בחודשי החורף. הנפגעים העיקריים הם תינוקות, קשישים ואנשים הסובלים ממחלות כרוניות. ילדים בגילאי בית הספר היסודי הם שכבת הגיל העיקרית שנדבקת ומפיצה את הנגיף, ולכן מקווים שחיסון הילדים יסייע להפחית את התחלואה ואת התמותה. היעד הוא חיסון 90% משכבת הגיל, אך צופים ירידה בתחלואה ובתמותה גם אם יחוסנו 30% בלבד. אם התכנית תצליח, ייתכן שתורחב לכל גילאי בית הספר. חיסון ילדי הגנים לא יתאפשר בשל קושי בהגעת אחיות לכל גני הילדים.

שפעת היא מחלה שנמשכת כשבוע ותסמיניה הם חום גבוה, שיעול, כאבי גרון, כאבי ראש, כאבי שרירים וחולשה. סיבוכיה כוללים דלקת ריאות חיידקית (הסיבוך הנפוץ), דלקת ריאות נגיפית, זיהומי אוזניים וסינוסים, דלקת סימפונות, דלקת בשריר הלב ועוד. הנגיף יודע לעבור שינויים גנטיים במהירות ועל כן יש צורך להתחסן מדי שנה בחיסון העדכני, המנסה לחזות את הזנים הנפוצים באותה שנה. תופעות הלוואי של החיסון הן תופעות דמויות שפעת החולפות במהרה וכן חום מקומי, אודם ונפיחות באזור הזריקה.

עלות התכנית מוערכת ב-10 מיליון שקלים לכל שכבת גיל. הכסף יגיע בחלקו מתקציב משרד הבריאות ובחלקו מתקציב קופות החולים.

עוברים לשלב הבא בלחימה בפוליו!

בחודש הקודם עבר חיסון הפוליו המוחלש שינוי משמעותי – ברחבי העולם הפסיקו לחסן בחיסון תלת-זני ועברו לחיסון דו-זני. זהו שינוי משמעותי ופירושו כי זן 2 של נגיף הפוליו הוכחד מהעולם. נקווה שזנים 1 ו-3 יוכחדו בקרוב אף הם.

nw163בישראל הופסק מתן החיסון המוחלש (דרך הפה) ב-2005, כשנראָה כי מחלת הפוליו עומדת להיכחד וניתן להסתפק במתן החיסון המומת (בזריקה) בלבד. עד אז החיסון שניתן היה החיסון התלת-זני. בשנת 2013 חזר הפוליו לישראל. הנגיף הגיע מפקיסטן, אחת המדינות האחרונות שבהן הפוליו הוא עדיין מחלה פעילה, ועבר לישראל דרך מצרים. למרות שהיה מדובר ב"התפרצות שקטה" ולא נראו מקרי שיתוק, הוחלט להחזיר את החיסון המוחלש לישראל – בתחילה במבצע "שתי טיפות" ולאחר מכן בשגרת החיסונים. החיסון שהוחזר לשימוש היה החיסון הדו-זני. בארץ ניתן החיסון המוחלש רק לאחר שתי מנות של חיסון מומת, וכך תופעת הלוואי הנדירה של שיתוק כתוצאה מהחיסון לא מתקיימת, למעשה.

זן 2 של נגיף הפוליו הוא האלים מבין הזנים והוא זה שגורם לרוב מקרי השיתוק. מאז 1999 לא הייתה העברה של זן זה בעולם והוא נחשב מוכחד. כיום פוליו היא מחלה פעילה רק בפקיסטן ובאפגניסטן, ונעשים מאמצים רבים להשיג כיסוי חיסוני מספיק גם במדינות אלו. פוליו היא מחלה של בני אדם בלבד, לכן כיסוי חיסוני מספיק ברחבי העולם יאפשר הכחדה של שלושת זני הנגיף ומחיקה של המחלה מהעולם, כמו האבעבועות השחורות.

חוזרים לדאוג לבריאות השיניים דרך הברז

במרץ השנה חודשה חובת ההפלרה של מי השתייה בישראל, לאחר שבוטלה לפני שלוש שנים. הפלרת מי השתייה חשובה למניעת עששת בעיקר בילדים אך גם במבוגרים.

הפלואוריד חשוב לחיזוק אמייל השן, אך גם פוגע בייצור החומצה בחיידקי העששת ובכך מפחית את הפגיעה בשן. ישנה חשיבות לטיפול משולב – מערכתי (על ידי הפלרה) ומקומי (על ידי צחצוח במשחה המכילה פלואוריד). מחקרים מרחבי העולם הראו שהפלרה יעילה בהפחתת מקרי העששת, בעיקר בשכבות הסוציואקונומיות הנמוכות.

הסכנה בתוספת פלואוריד היא פלואורוזיס של השן – הכתמת האמייל, שיכולה להיות מינימלית וקשה לגילוי ועד כתמים חומים משמעותיים מלווים בשקעים. הסיכון לפלואורוזיס עולה ככל שרמת הפלואוריד במים עולה, אך הוא נדיר ביותר גם ברמה גבוהה פי 2 מרמת ההפלרה בישראל. רוב מקרי הפלואורוזיס החמורים נובעים משימוש לא נכון בתוספי פלואוריד כגון משחות שיניים, מי פה וטיפות פלואוריד. בריכוזים גבוהים בהרבה ישנה גם סכנה של פלואורוזיס של השלד וייתכן שגם פגיעה נוירולוגית.

פלואוריד נמצא באופן טבעי במי שתייה ברחבי העולם, אך רמתו משתנה. בארץ רמת הפלואוריד במים עולה ככל שמדרימים. בערבה ישנם מספר מקורות מים שבהם רמת הפלואוריד גבוהה מהמומלץ לצריכה ולכן מורידים אותה. לפיכך בישראל המונח "הפלרה" משמש להתאמת רמת הפלואוריד במי השתייה לרמה המומלצת, לא רק על ידי הוספה מבוקרת אלא גם על ידי הפחתה בעת הצורך.

במדינות אחרות בעולם לא קיימת חובת הפלרה, אך ישנה הפלרה של מים או של מוצרי יסוד נוספים כגון מלח.

 

פעילויות עמותת מדעת

 תקופה רווית פעילות נחתה על עמותת מדעת! 
בין אם זה כנס הפעילים השנתי, ההשקה של האתר החדש והמהמם שלנו, ואפילו הדברים המהנים הרגילים כמו מרתוני התוכן שלנו, ההרצאות, והדיונים בקהילות הוירטואליות הצומחות שלנו.

 

הכנס השנתי של עמותת מדעת

שמחנו להפגש במסגרת כנס הפעילים השנתי של עמותת מדעת, שנערך ב-30 במרץ בתל אביב.

כנס הפעילים נפתח בהרצאה של מנכ"לית העמותה, אדוה לוטן, שהציגה את סיפור הקמתה של העמותה ואת פעילותה בשנתיים החולפות. אדוה הציגה גם את האתר החדש של העמותה, הכולל מאגר מאמרים ותכנים המיועדים לקהל הרחב כמו גם לאנשי מקצוע. במסגרת זו, הוענקו תעודות הוקרה לדניאלה הראל וכרמי אהוביה שהיו אמונות על הקמת האתר החדש.

ד"ר קרן לנדסמן, המנהלת המקצועית של עמותת מדעת, הרצתה לקהל הפעילים על תפקידם של חיסונים בהורדת התחלואה והתמותה ממחלות מדבקות, במהלך מאה השנים האחרונות.

לקינוח הערב, אמן החושים בן קלה שיעשע את הקהל במופע קסמים וטלפתיה בניחוח ספקני.

מפגשי תוכן

מתנדבי העמותה ממשיכים במרץ ביצירת תכנים נוספים לאתר. מפגשי כתיבה מרתוניים (המכונים "מרתוכן") נערכו בשבועות האחרונים בכפר-סבא, קרית אונו, תל-אביב ומודיעין.

 

הרצאות

במהלך השבועות האחרונים הרצו מתנדבי העמותה ברחבי הארץ:

שרי נתן (דוקטורנטית במחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה) הרצתה בנושא מניעת סרטן באמצעות חיסון פפילומה במרכז חמד"ע בתל אביב ובנושא "חיסונים ומיתוסים על חיסונים" בפני אחיות טיפת חלב בגבעת המורה. שרי גם הרצתה ביחד עם ד"ר ניר דריימן (מדען החוקר וירוסים) בפני תלמידי תיכון בבאר טוביה, במסגרת הרצאות יום הבריאות השנתי שנערך בבית הספר.

ד"ר קרן לנדסמן (רופאה אפידמיולוגית) הרצתה בנושא חיסונים בבית הספר לסיעוד במרכז הרפואי שניידר, וכן בפני תלמידי תיכון במסלול טרום-רפואה בתיכון רבין בכפר סבא.

אדוה לוטן, מנכ"לית עמותת מדעת, הרצתה בפני נשים אחרי לידה במבשרת ציון בנושא חיסונים והפרכת שמועות בנושא חיסונים.

פעילות בקבוצת הפייסבוק "מדברים על חיסונים"

הפעילות בקבוצה ממשיכה להיות מרובה וענפה והחודש חצינו את סף 12 אלף החברים בקבוצה. הפניות עוסקות בסוגיות כגון הצורך בחיסוני שעלת בהריון, פיצול חיסונים לתינוקות והתייעצויות לגבי תופעות שמופעות אחרי חיסונים והשואלים מקבלים מענה מקבוצה מסורה של רופאים, מדענים ופעילים קבועים בקבוצה.

שירשור שזכה לתגובות ושיתופים רבים התחיל בפוסט שכתב רופא הילדים ד"ר יובל האן בו הדגיש את חשיבות החיסון נגד רוטה ואת העובדה שאין להניח כי אפשר להמנע מהחיסון כיוון שיש טיפול רפואי למחלה. ד"ר האן תיאר את מהלך המחלה המייסר ואת הסיכון בהדרדרות פתאומית ומהירה.
https://www.facebook.com/groups/171810053014040

בשירשור אחר, ד"ר ניר דריימן, וירולוג ואדמין בקבוצה, הרחיב לגבי ההתיחסות בקבוצה לדיווחים על תופעות לואי אפשריות לחיסונים.

https://www.facebook.com/171810053014040/posts/444831805711862

 

פעילות בקבוצת הפייסבוק "קהילת מדעת"

קבוצת קהילת מדעת, המאגדת בתוכה חברי עמותה, פעילים ותומכים שוקקת פעילות אף היא. חברי הקבוצה מעלים שאלות לדיון בנושאים הקשורים לבריאות הציבור. כך למשל בשירשור שעסק במחקר חדש לגבי חוסר היעילות שבהומיאופתיה –

https://www.facebook.com/300433133476372/posts/468922959960721

או בשירשור כללי יותר לגבי רפואה מבוססת-ראיות ומולה שיטות ריפוי אלטרנטיביות –

https://www.facebook.com/300433133476372/posts/476570885862595

לא חייבים להיות חברי עמותה כדי לעזור!

אנחנו תמיד שמחים לקבל סיוע, ובימים אלו זקוקים למתנדבים בעלי השכלה אקדמית בתחומי מדעי החיים או מדעי הרפואה שישתתפו בכתיבת תכנים לאתר. נשמח להיעזר גם במתנדבים שאין להם רקע בכתיבה או במדעי החיים, לצורך ארגון התכנים. בנוסף אנחנו זקוקים למתרגמים ומתמללים, שיעזרו לנו בהנגשת תכנים שקיימים ברשת.

אם אתם רוצים להתנדב, אנא פנו לד"ר אפרת קינן-גילון, רכזת המתנדבים של העמותה, בכתובת הדוא"ל:
volunteer@midaat.org.il

כמובן, אפשר גם לתרום! בדף הפייסבוק ובאתר של מדעת תמצאו כפתור לתרומה דרך פייפאל. כל תרומה תתקבל בברכה ותסייע לנו להמשיך בפעילותנו.

לתרומה