מגזין מדעת- גיליון שני

newsletterh

 

 

 newsletterunewsletterf            מי אנחנו | התנדבות | תרומות | הצטרפות | לדף הפייסבוק שלנו newslettert

כנס עמותת מדעת בחודש ינואר 2015

הכנס הראשון של עמותת מדעת התקיים ב-6 בינואר 2015. למרות מזג האוויר החורפי הגיעו עשרות אנשים, חברי עמותה ותומכיה, ונהנו מההרצאות (ומהכיבוד המושקע!).

את הכנס פתחה אדוה לוטן , מנכ"ל עמותת מדעת. היא סיפרה איך התגבשה קבוצת המייסדים בקיץ 2013, על רקע בהלת הפוליו וההתנגדות שקמה בציבור לחיסון המוחלש. כמו כן פירטה את הנושאים שהעמותה עוסקת בהם ואת האתגרים העומדים בפניה, וסיימה בהצגת יעדי העמותה והתוכניות האופרטיביות למימושם.

n1

ד"ר קרן לנדסמן, רופאה מומחית לאפידמיולוגיה ובריאות הציבור, נתנה הרצאה בשם "שליחי השטן – מג'נר ועד אופיט", ובה סקרה אבני דרך בפיתוח חיסונים. מאדוארד ג'נר (Edward Jenner) הבריטי, אבי החיסון נגד אבעבועות שחורות, והאחרון בהם ד"ר פול אופיט (Paul A Offit), מומחה אמריקני לחיסונים שהיה שותף לפיתוח חיסון הרוטה. בהרצאה נמתח קו מן התקופה שבה המדענים, כמו ג'נר ולואי פסטר, פעלו לבדם, עד לימים האלה ולשיטות עבודה מודרניות, שבהן  צוות שלם של מדענים עוסק בפיתוח החיסון.

 

נטע סופר צור, דוקטורנטית לאימונולגיה באוניברסיטת תל אביב, הרצתה בנושא הזיכרון החיסוני.

היא פתחה בציטוט מדברי ההיסטוריון היווני תוקידידס, וממנו עולה שכבר במאה החמישית לפני הספירה ידעו היוונים שמי שחלה באבעבועות שחורות והחלים יכול לטפל בחולים בלי חשש מהדבקה חוזרת. ואכן, כיום ידוע שהזיכרון החיסוני הוא חלק ממערכת החיסון, מערכת שנטע תיארה אותה כ"דו-זרועית": זרוע אחת מוּלדת, שממונה על תגובה מיידית לפלישה של גורם זר לגוף, וזרוע שנייה, מדויקת ויעילה יותר, ובנויה על זיכרון חיסוני. נטע הסבירה איך הגוף יוצר זיכרון חיסוני, וענתה על שאלות לגבי היווצרות נוגדנים.


לסיכום הכנס, התקיים פאנל בהשתתפות אדוה לוטן, ד"ר קרן לנדסמן ואדם לוין, שלושה ממקימי עמותת מדעת. השלושה ענו על שאלות בעניין העמותה ותפיסת עולמה.

 

 

עדכוני שפעת

לאחרונה עלתה שוב השפעת לכותרות, פעם אחת בעקבות פטירתו הטראגית של ילד בן ארבע מסיבוכיה, ופעם נוספת עקב פרסום מחקר שעוסק ביעילות חיסון השפעת השנה. בדף הפייסבוק של עמותת מדעת פרסמנו הסבר על סוגיית יעילות החיסון.

על פי דיווחי המרכז לבקרת מחלות בארה"ב  (CDC), מספר מקרי המחלה המאובחנים בארה"ב כבר מעיד על התפרצות,  ומכיוון שהנגיף מכה באזור הנ"ל מוקדם יותר, הוא מהווה ניבוי טוב לאזורנו.
המחקר נעשה אך ורק על אנשים שחלו בשפעת ולא הגיעו לאשפוז, ומכאן שיעילות החיסון נבדקה רק לגבי עצם התחלואה ולא לגבי סיבוכי המחלה. מחקרים משנים קודמות מראים שגם כאשר יעילות החיסון בהפחתת התחלואה היא נמוכה, שיעור סיבוכי המחלה בקרב המחוסנים נמוך באופן דרמטי מאשר בקרב הלא מחוסנים.

מהמחקר עולה שיעילות החיסון השנה עומדת על 23%. כלומר, נכון לזמן איסוף הנתונים, שיעור התחלואה בקרב המחוסנים נמוך ב-23% משיעורה באוכלוסייה הלא מחוסנת מדובר במסקנות ראשוניות בלבד לגבי יעילות החיסון, ואת ההערכות הסופיות יהיה אפשר לעשות רק באביב, עם תום עונת השפעת. את היעילות הנמוכה יחסית שנצפתה מייחסים החוקרים לכך ששני שליש מהווירוסים השייכים לזן השפעת H3N2 (אחד הזנים בחיסון) עברו שינוי גנטי שבגללו הנוגדנים בגוף אינם מיטיבים לזהות אותם.

עד כה התחסנו השנה בישראל כ 1.7 מליון תושבים (כיסוי חיסוני של כ 20%), ועדיין אין הערכות לגבי יעילות החיסון בארץ.
לידיעה בדף הפייסבוק שלנו:
http://goo.gl/OCEaq6

 

 

חצבת בדיסנילנד

מבקרים בפארק השעשועים דיסנילנד בלוס אנג'לס, המכונה "המקום השמח ביותר בעולם", זכו במזכרת מאוד לא משמחת מהביקור: חצבת. בדף הפייסבוק של העמותה פרסמנו תזכורת רלבנטית לגבי המחלה. זה הזמן להזכיר כמה עובדות חשובות:

חצבת היא מחלה מסוכנת. כשליש מהחולים בה n3יפתחו סיבוכים חמורים, שעלולים להסתיים בנכות קבועה, בעיקר חירשות ופיגור שכלי. אחד מאלף חולים בחצבת ימות במחלה. חצבת היא גם אחת המחלות המידבקות ביותר שיש. תשעים אחוזים ממי שבאים במגע עם חולה חצבת יידבקו במחלה, אלא אם כן הם מחוסנים.

למזלנו, יש חיסון מצוין נגד חצבת. הכיסוי החיסוני הוא לכל החיים, וימנע בהצלחה חצבת ב-99% מהמתחסנים. עם זה, כאשר יש ריכוזים מקומיים של בני אדם לא מחוסנים, התפרצות המחלה היא רק עניין של זמן. ברגע שיגיע וירוס החצבת לריכוז כזה – למשל, באמצעות מטייל שחזר מדיסנילנד – תיווצר שרשרת הדבקה מסוכנת. חשוב לציין שהסיכון קיים גם עבור אותו אדם אחד ממאה באוכלוסייה שמקבל חיסון נגד חצבת וגופו אינו מפתח הגנה מספקת מפני המחלה. המחלה גם מסוכנת במיוחד למי שמערכת החיסון שלהם מוחלשת בעקבות מחלות או טיפולים מסוימים, ומי שמסיבות רפואיות אינם יכולים להתחסן.
"חסינות העדר" – שמירה על שיעור התחסנות גבוה מספיק כדי למנוע שרשרת הדבקה באוכלוסייה – היא מנגנון הגנה חשוב נגד חצבת. חסינות העדר מגנה על תינוקות רכים שטרם קיבלו את החיסון, ועל מי שנמצא בקבוצות הסיכון הנוספות. בגלל חשיבותה של חסינות העדר, סירובם של הורים לחסן את ילדיהם מסכן לא רק את הילדים אלא את כולנו.

 

לידיעה בדף הפייסבוק שלנו:

http://goo.gl/PgDrkL

חיסון השעלת לנשים הרות נכנס לסל הבריאות ועובר לקופות החולים

חיסון השעלת לנשים הרות נכנס לסל הבריאות בינואר 2015. העמותה פנתה למשרד הבריאות לקבלת מידע והפיצה בפייסבוק דף מידע לגבי הנהלים החדשים.

חיסון שעלת בהריון הוא חיסון יעיל ובטוח, וכבר כמה שנים ממליצים לכל אישה הרה להתחסן בין השבוע ה-26 לשבוע ה-33 להריון. החיסון לנשים הרות הוכנס לסל עקב התפרצויות השעלת בארץ בשנים האחרונות. עד ינואר 2015 הוא ניתן  בלשכות הבריאות המחוזיות, והחל מחודש פברואר הוא יינתן בקופות החולים.
עם הכנסת חיסון השעלת לסל ושינוי מקום מתן החיסון, נוצרו בציבור בלבול וחוסר וודאות. ההבהרות שביקשה העמותה וקיבלה ממשרד הבריאות פורסמו בדף הפייסבוק שלה.

 

לידיעה המלאה (בדף הפייסבוק):

http://goo.gl/1O9pau
פעילות בקבוצות הפייסבוק של העמותה

העמותה מנהלת שתי קבוצות פייסבוק: "מדברים על חיסונים" וקבוצת "מדעת". בשתיהן אנו מקדמים רפואה מושכלת מבוססת-ראיות, בדגש על נושא החיסונים. בחודש האחרון היתה פעילות רבה בשתי הקבוצות, כולל כמה דיונים מעניינים במיוחד .

ב"מדברים על חיסונים" משתתפים עשרות אנשי מקצוע — רופאים, מדענים, ואחיות טיפת חלב — לצד מתנדבי העמותה, וכולם עוסקים במתן מענה מקצועי, אדיב ומהיר לשאלות על חיסונים ובקידום המודעות לחשיבותם. הקבוצה גדֵלה במהירות ובהתמדה, והפעילות בה אינטנסיבית. נשמח מאוד אם תמליצו עליה לחבריכם ולמכריכם, ובמיוחד להורים ולהורים שבדרך.

קבוצת הפייסבוק של מדעת מונה כמה מאות חברים, התומכים במטרות העמותה ויעדיה. בחודש ינואר היתה בה פעילות רבה, שכללה כמה דיונים מרתקים:

אור גסנר העלתה את סוגיית ההתמודדות הרגשית מול אנשים שמחליטים לא לחסן את ילדיהם. היא חלקה את תחושת האיום שהיא חשה כמי שנמצאת בקבוצת סיכון לפגיעה ממחלות שחיסונים אמורים למנוע:
http://goo.gl/ZCn0et

 

קרן טל העלתה לדיון את נושא הסנקציות על הורים שלא מחסנים את ילדיהם, ואת האפשרות לחייב הורים בעלויות הטיפול במקרה של מחלה שהיה אפשר למנוע:

http://goo.gl/rNNkYL

 

ולא רק בחיסונים עסקנו… אנה בן-נון העלתה את נושא צריכתם של מוצרי חלב והשפעתם על הבריאות, ומתוך כך התפתח דיון במהות הקונצנזוס הרפואי:
http://goo.gl/pDB8VV

 

 

פעילות נוספת של העמותה

בימים האלה עומדת להסתיים עריכת הסרטונים מהכנס המוצלח, והם יועלו בקרוב לערוץ יוטיוב של העמותה ולדף הפייסבוק שלה.

 

בינואר גם התחלנו בהפצת העלון החדש שמיועד לצוותים הרפואיים העוסקים במתן חיסונים. העלון מציג שאלות נפוצות ששואלים המתחסנים, במיוחד שמועות שהורים נחשפים אליהן ברשת, ומציע תשובות על השאלות האלה.

כדי לקבל עותקים של העלון אפשר לפנות לעמותה בכתובת הדוא"ל:

info@midaat.org

 

את העלון בגרסתו הוירטואלית אפשר לראות כאן
 http://tiny.cc/vac

 

כמו כן פתחנו סדרת הרצאות בפני הצוותים הרפואיים. ב-19 בינואר  הרצה ד"ר אורן קובילר, PHD/MD, מרצה בכיר במחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית, בפני צוות אחיות טיפת חלב בפתח-תקוה בנושא חיסונים וההורים בעידן המידע, בדגש על התמודדות עם הורים והטענות שהם נחפשים אליהן ברשת.

n2

רוצים לעזור?

המאבק לקידום קבלת החלטות מושכלת בתחום הרפואי הוא מאבק קשה וחשוב, שדורש משאבים רבים ותוצאותיו משפיעות על כל אחד ואחת מאתנו. אם אתם מזדהים עם המטרה ורוצים להצטרף אלינו, אנא פנו אלינו בטופס ההצטרפות לעמותה כאן:
http://goo.gl/fVGiQf

 

לא חייבים להיות חברי עמותה כדי לעזור!

אנחנו תמיד שמחים לקבל סיוע, ובימים אלה זקוקים למתנדבים שישתתפו בכתיבת תכנים לאתר. אם יש לכם השכלה אקדמית בתחומי מדעי החיים או מדעי הרפואה, נשמח אם תוכלו לעזור לנו. בנוסף, אנחנו זקוקים למתרגמים ולמתמללים, שיסייעו לנו בהנגשת תכנים קיימים ברשת.

אם אתם רוצים להתנדב, אנא פנו לד"ר אפרת קינן-גילאון, רכזת המתנדבים של העמותה, בכתובת הדוא"ל:
volunteer@midaat.org.il

 

כמובן, אפשר גם לתרום! בדף הפייסבוק  או כאן תמצאו כפתור לתרומה דרך פייפאל. כל תרומה תתקבל בברכה ותעזור לנו בהמשך המאבק.