שאלות נפוצות על מחלת הקורונה

הדגירה מרגע החשיפה לנגיף נמשכת בין יומיים לשבועיים, כאשר רוב המקרים מתרחשים 4-5 ימים מהחשיפה. במקרים נדירים התפרצה המחלה זמן ממושך יותר (עד 27 יום) אחרי החשיפה, אולם יתכן שמדידה זו אינה מדויקת ובעצם ההתפרצות נבעה מחשיפת ביניים מאוחרת יותר.

משך הישרדותו של הנגיף על משטחים תלויה בגורמים רבים. תשעה ימים – זאת ההערכה המעבדתית, אולם בתנאי שטח – למשל על חבילה הנשלחת מעבר לים – חיי הנגיף קצרים כנראה הרבה יותר שכן הוא חשוף לחום, לקור, לשמש ועוד. מאחר שלא ידוע על הדבקה דרך משלוחי דואר, אין מניעה לקבל חבילות בדואר.

בעוד שתיתכן הדבקה לאחר מגע במשטח שבו פגעו טיפות מדרכי הנשימה של חולה זמן קצר ואחריו מגע בריריות, הרי מדובר במקרים נדירים ורוב מקרי ההדבקה קורים בהעברה טיפתית של הנגיף ישירות מאדם לאדם.

משפחות מסוימות של נגיפים מאופיינות בכך שהנגיפים אינם יציבים מבחינה גנטית. הם עוברים מוטציות (שינויים ברצף החומר הגנטי) בתדירות גבוהה מאוד. רוב הזנים החדשים המתפתחים מאותן מוטציות אינם שורדים, אבל פעם בכמה שנים (ומיליארדי מוטציות אקראיות שונות) נוצר זן חדש שגם מצליח להדביק תאים נוספים. אם הזן הזה התפתח בבעל חיים כלשהו, ואחת המוטציות מאפשרות לו להדביק גם בני אדם, הדבקה כזו עלולה לקרות אם בני אדם נחשפו לבעל החיים הנגוע.

מכיוון שמדובר בתהליך מורכב שדורש מהנגיף לעבור כמה משוכות – להצליח להדביק בעלי חיים, לעבור מחיה לאדם וגם להתרבות אצל האדם החולה – זנים אלימים אינם מתפרצים כל הזמן אלא רק אחת לכמה שנים.

מדובר בתאוריית קונספירציה שמבוססת על כך שבאזור ווהאן – מקור המגפה – פועל מרכז מחקר וירולוגי רציני מאוד שכנראה גם עוסק בפיתוח של נשק ביולוגי. ועדיין, זו תאוריה שגויה. ראיות רבות הקשורות למבנה הנגיף ולמאפייניו מצביעות שמדובר בנגיף טבעי, ומקורו ככל הנראה בעטלפים (אם כי ייתכן שישנה חיה נוספת שעדיין לא זוהתה שקשורה למעבר שלו לאדם).

מה שקרה בתחילת ההתפרצות הוא די ייחודי – ככל הנראה התרחשה בו מוטציה שאפשרה לו לעבור לבני אדם ובין בני אדם. עם זאת, נראה שהוירוס יכול לעבור מבני אדם לבעלי חיים אחרים, כפי שקרה בדנמרק כאשר חורפנים בחוות גידול הפכו למאגר ביולוגי להתפשטות הנגיף בעת שנדבקו מבני אדם ויכלו להדביק בני אדם נוספים.

מכיוון שמדובר בנגיף חדש ובמחלה חדשה, המידע בנושא מועט. עדיין חסר לנו מידע מפורט על דרכי ההעברה של הנגיף, מהם שיעורי הסיבוכים והתמותה ומהן הדרכים הטובות ביותר להתגונן. לפי הנתונים שיש לנו כרגע, שיעורי התמותה ממחלת הקורונה גבוהים יחסית למחלות נשימתיות אחרות. הנגיף מידבק גם לפני הופעת התסמינים, מה שמקשה עלינו לבלום את התפשטותו. סיבות נוספות לדאגה הן השפעות הנגיף על מערכות אחרות – סיבוכים נצפו גם בלב, בעור, במערכת העצבים, תהליכי קרישת הדם ועוד. בנוסף, הולך ומצטבר מידע על כך שחלק מן החולים (כ-17% לפי הערכות עדכניות), גם הקלים, ממשיכים לסבול מסיבוכים שבועות וחודשים לאחר ההחלמה.

דרך ההדבקה העיקרית היא טיפתית – חשיפה לטיפות רוק של חולה שהתעטש או השתעל, אך גם דיבור או צחוק עשויים להפיץ את הנגיף. אדם עלול להידבק גם מאנשים שאין להם סימני מחלה. ככל הנראה תיתכן הדבקה גם דרך משטחים, אך היא אינה נפוצה.

כיום אין לנגיף תרופה, ולכן ההחלמה מבוססת על פעילות מערכת החיסון הטבעית. עם זאת, קיימים טיפולים תומכים המפחיתים את הסיכון של סיבוכי המחלה. החלמה מהמופע הקל של המחלה אורכת כשבועיים, אך אם המחלה מסתבכת עלולה ההחלמה להימשך שלושה עד שישה שבועות וישנם אף דיווחים על המשכות התסמינים במשך שנים-עשר שבועות. אנשים מבוגרים ואנשים עם מחלות רקע ובעיות נשימתיות מתקשים יותר להתמודד עם הנגיף.

לוקחים דגימה מהריריות של החשוד (לוע, אף) ובודקים אותה במעבדה בחיפוש אחר נוכחות של החומר הגנטי הייחודי של הנגיף. כדי שתתקבל תוצאה חיובית בבדיקה (תוצאה שמשמעה שהאדם נשא או חולה במחלת הקורונה), כמות הנגיפים בריריות חייבת לעבור ערך סף מסוים. לכן תיתכן תוצאה שלילית גם אם האדם חולה – המונח המקצועי לכך הוא False Negative. לכן, אם קיים חשד סביר שהאדם נשא או חולה, חוזרים על הבדיקה לאחר יממה או שתיים ליתר ביטחון. ההבחנה בין נשא לחולה נעשית על בסיס קליני, כלומר – האם האדם מציג סימני מחלה או לא.

ככלל, המחלה מסוכנת יותר לאנשים מבוגרים ולקשישים. הם נוטים יותר לפתח מחלה חמורה הדורשת אשפוז, ולצערנו אחוזי התמותה עולים עם הגיל.

לפי הנתונים במדינת ישראל נכון לסוף דצמבר 2020, 13.5% מן הנפטרים מהמחלה היו בני 60-70; 25% בני 70-79, 34% בני 80-90, 20.5% בני 90 ומעלה.

מבין החולים, ההתפלגות מראה כי התמותה עד גיל חמישים היא עד 0.3%, מעל גיל חמישים היא עולה ל 1.3%, מעל גיל 60 ל-3.5%, מעל גיל שבעים לכ-8%, ומעל גיל שמונים כ-15% תמותה.

התקופה בה חולה הוא מדבק ביותר הינה בשלבים המוקדמים של המחלה – החל מ-48 שעות לפני הופעת הסימפטומים ועד כשבוע אחרי.

לפי הידוע כעת, זה לא סביר.

עדיין איננו יודעים אם קיימת חסינות טבעית, משמע אנשים שכלל לא יכולים להידבק.

ישנם מקרים מתועדים של הדבקה חוזרת, אך הם אינם רבים.

COVID-19 ושפעת הן מחלות שונות שנגרמות על ידי נגיפים ממשפחות שונות, אף שחלק מהתסמינים דומים.

בין ההבדלים ביניהן:

• הקורונה יותר מידבקת משפעת.
• אחוז מקרי המוות במחלת הקורונה גבוה יותר.
• גיל צעיר מהווה גורם סיכון לסיבוכי שפעת, אך סיבוכי הקורונה בגיל זה נדירים וילדים רבים חווים את המחלה בצורתה הקלה או ללא תסמינים.
• ישנם סיבוכים מחוץ למערכת הנשימה שאינם אופיניים לשפעת – נוירולוגיים, קרישתיים, עוריים ותופעות במערכת העיכול.

רוב חולי הקורונה יכולים להיות מטופלים בבית. במקרה של מחלה קשה הדורשת טיפול תומך יש לפנות לבית החולים.

לעתים קשה להבדיל בין קורונה לבין מחלות אחרות כגון שפעת וצינון. אדם בעל תסמינים האופיניים לקורונה (חום, שיעול, פגיעה בחושי הטעם והריח) צריך לשהות בבידוד עד לקבלת תוצאה שלילית של בדיקת קורונה.

כל נגיף עובר מוטציות, בתדירות משתנה (אם לא היה עובר, המחלה לא הייתה עוברת מבעלי חיים לאדם). ישנם אלפי וריאנטים של הנגיף, אך רק מעטים מהם הינם בעלי משמעות קלינית. בין הוריאנטים שנצפים היום נמנים הבריטי וההדרום-אפריקאי שהנם ככל הנראה מדבקים יותר מן הנגיף המקורי, וחלק מהעוסקים בתחום חוששים כי עלולים להיות מושפעים פחות מן החיסון או קטלניים יותר, אם כי חשש זה לא הוכח.

נעשו ניסויים קליניים בתרופות קיימות רבות – אנטיויראליות ואחרות, ביניהן תרופות המשמשות לטיפול בנגיף האיידס. השימוש בהן לא הוכיח את עצמו – מתן התרופות לא השפיע בכל הנוגע למניעת תסמיני המחלה והטיפול בהם, והניסויים הופסקו.

מתן פלזמה של מחלימים לחולים מאושפזים קיבל אישור חירום של ה-FDA, במחשבה שהנוגדנים המצויים בפלזמה עשויים להוות מעין חיסון סביל. עם זאת, מחקרים לא הוכיחו את יעילותו של טיפול זה.

כמו כן, קיימים תכשירים מבוססי נוגדנים מונוקלונליים המיועדים לחולים קלים-בינוניים, וכן לחולים מאומתים בעלי גורמי סיכון מסויימים בטרם הופעת הסימפטומים; על פי חלק מן המחקרים מתן התכשירים עשוי להשפיע לטובה כשניתן בשלב מוקדם של המחלה.

לעיתים נדמה כי הצעדים עליהם משרד הבריאות הורה (בידוד ביתי לשבים מחו״ל, איסור על קיום אירועים וכו׳) הינם מחמירים, ואפילו נשמעו קריאות כי מדובר בסוג של ״היסטריה״. למעשה, מדובר בצעדים קריטיים, שמטרתם לא להפחית את מספר החולים הכולל (אם כי ייתכן שיעזרו גם בזה), אלא לווסת ולהאט את הקצב בו מעגל החולים מתרחב, וכך לאפשר למערכת הבריאות להתמודד עם העומס. עוד על כך, במאמר הבא.

המטרה היא להקטין את מספר הנדבקים הפוטנציאליים. הבידוד בבית צריך להיעשות בחדר נפרד כדי לצמצם את המגע עם בני הבית האחרים. אם החולה צריך לצאת מהחדר, לדוגמה כדי להשתמש בשירותים, עליו ללבוש מסכה ולחטא את השירותים לאחר השימוש. נהלי הבידוד המלאים מפורטים באתר משרד הבריאות

הנחיות משרד הבריאות למשך הבידוד נובעות מהמידע על תקופת הדגירה של הוירוס ותואמות את המקובל בעולם – שבועיים, למעט במקרה של שתי בדיקות קורונה שליליות למבודד ללא תסמינים, אז ישנה אפשרות לקיצור הבידוד לעשרה ימים.

בידוד רטרואקטיבי נקבע במקרה שיש ראיות לכך שהייתה סכנת הדבקה במחלה עוד לפני המועד שבו הוחלט על בידוד. אכן, יתכן שמי שנכנס לבידוד כבר הדביק אחרים לפני שבודד, אך זה הרע במיעוטו. המטרה היא מניעת הדבקות נוספות.

ההנחיה היא להמשיך להניק אך להשתמש במסכה וכפפות בעת ההנקה. הנחיות מלאות ניתן למצוא באתר משרד הבריאות.

גם כאשר אחד מבני המשפחה נדרש להישאר בבידוד ביתי, שאר בני הבית יכולים ללכת לעבודה וללימודים ולהמשיך בשגרת חייהם, כל עוד הבידוד נשמר כראוי. רק אם יתגלה כי אותו קרוב משפחה נושא את הנגיף, בני המשפחה יידרשו לשהות בבידוד מאחר שקיים סיכון כי נחשפו למרות הבידוד.

צריך למצוא את שביל הזהב בין שמירה על הבריאות ובין שמירה על אורח חיים נורמלי. מומלץ להיזהר מהתקהלויות מרובות משתתפים, להקפיד על רחצת ידיים ולהימנע ממגע בפנים, בריריות ובעיניים לאחר מגע במשטחים ציבוריים וללא חיטוי/ניקוי הולם.

אפשר לחטא עם אלכוהול, עם אקונומיקה, עם אצטון ועוד.

סטטיסטית, זה משך הזמן הנדרש בחשיפה לאדם חולה על מנת להידבק. ייתכן ונדרש זמן ארוך יותר וזו החמרה, אך זוהי ההמלצה המבוססת על מה שידוע עד כה.

צוותים רפואיים מתמגנים לפי נהלים מחמירים ומקובלים בהתאם לרמת החשיפה – מסכות  N95 ומעלה, כפפות, חליפות הגנה, כיסוי פנים ונהלי רחיצה וחיטוי מחמירים.

הנחיה כרגע היא להימנע מנסיעות לא הכרחיות לחו"ל בכלל ולכנסים בינלאומיים בפרט.

ההמלצה הנוכחית היא להימנע מטיסות ויציאות לחו״ל שאינן הכרחיות.

אין הנחיה מיוחדת של משרד הבריאות בשלב זה.

המסכות הפשוטות מפחיתות את האפשרות שחולה ידביק את סביבתו, ולפי המידע שנצבר מגינות במידה מסויימת גם על מי שעוטה אותן. מסכות מסוימות, כגון נשמיות בעלות רמת סינון N95 או FFP2 (ומעלה), יעילות יותר בסינון חלקיקים נגיפיים מהאוויר, אבל גם הן אינן מונעות לחלוטין הידבקויות, בפרט בשימוש לא נכון. לכן חשוב להשתמש במסכה לפי הוראות השימוש, להחליף מסכות ולהקפיד על כללי היגיינה כגון שטיפת ידיים.

N95 הוא תקן אמריקאי ואילו FFP3 הוא תקן אירופי. יכולת הסינון של N95 היא 95% מכלל החלקיקים הגדולים מ-0.3 מיקרון. FFP3 מסנן 99% מחלקיקים אלה.

שימוש רב פעמי באמצעי היגיינה חד פעמיים (מסכות וכפפות) אכן מעלה את הסיכון. צוותים רפואיים, הנדרשים להגן על עצמם ועל המטופלים האחרים, מחליפים אמצעים אלה בתדירות גבוהה. גם שימוש חד-פעמי שלא לפי ההנחיות עלול להגביר את הסיכון (למשל, הורדת כפפה ביד חשופה, ואי-שטיפת ידיים לאחרי).

גיל מבוגר הנו גורם סיכון משמעותי להתפתחות מחלה קשה.

גורמי סיכון נוספים הנם השמנת-יתר (BMI מעל 35), מחלות קרדיו-וסקולריות, סוכרת, יתר לחץ-דם, מחלות ריאה וכליה כרוניות, סרטן ועישון. כמו כן, נשים הרות נמצאות בסיכון מוגבר.

כיום יש בידינו נתונים מכל העולם המראים כי התחלואה והתמותה בקרב גברים גבוהות יותר. הסיבה לכך עדין אינה ידועה.

נשים הרות נמצאות בסיכון גבוה יותר לסיבוכים מן המחלה, וסיבוכים בלידה כגון לידה מוקדמת וקיסרי חירום. לא ידוע עדין אם הנגיף חוצה את השליה ולא נצפתה פגיעה בילודים מהנגיף, למעט הסיכונים הכרוכים בלידה מוקדמת.

ילדים בני כל הגילאים עלולים להידבק בנגיף ואף לסבול מסיבוכיו, כגון תסמונת דלקתית רב-מערכתית (MIS-C) שנצפתה בחלק קטן מהילדים שחלו.

ישנם מחקרים סותרים לגבי מידת יכולתם של ילדים צעירים להעביר את הנגיף, אך ילדים גדולים יותר ובני נוער בהחלט עלולים להיות מדבקים.

התשובה עדיין לא ברורה. אחת ההשערות היא שאצל ילדים יש פחות קולטנים של הנגיף במערכת הנשימה, כלומר הסיכוי שהנגיף יחדור לתאים עצמם, יתרבה ויגרום למחלה נמוך יותר. בשלב זה מדובר בתאוריה בלבד.

לא. החיסון מכסה חיידקי דלקת ריאות ואינו קשור לדלקת הריאות הוויראלית הנגרמת על ידי קורונה.

על פי המידע שקיים עד כה, אין שום ראיות להדבקה, נשאות או תחלואה בחיות מחמד בנגיף הגורם למחלת הקורונה. למידע נוסף, הודעתו של ארגון הרופאים הווטרינרים לחיות הבית בישראל.

עם זאת, ישנה אפשרות שהנגיף ישאר על פרוות בעל החיים כשם שהוא נשאר על משטחים אחרים.

אם בדקתם את המידע כאן באתר ולא מצאתם תשובה, אפשר לבדוק במקורות נוספים:

• אתרי שמועות בעברית או באנגלית
• הודעות הדובר או אתר המידע על מחלת קורונה במשרד הבריאות

ראשית, מסכות מתחלקות לשתי קטגוריות – חד-פעמיות ורב-פעמיות.

הסוג הראשון של מסכות חד-פעמיות נקרא מסכה כירורגית (הנקראת גם מסכה רפואית או מסכת מנתחים). זאת מסכה קלה, רפויה יחסית, שתפקידה העיקרי למנוע מרסס הטיפות היוצא מפינו להגיע לאחרים (במקור, בבית החולים, הן נועדו להגן על המטופל מזיהומים). לפי מחקרים חדשים נראה שהן מעניקות הגנה מסוימת גם למשתמש

הסוג השני של מסכה חד-פעמית נקרא נשמית (Respirator), והוא כולל דגמים שונים העומדים בתקנים בינלאומיים מגוונים ובהם FFP, KN95 ו-N95. נשמיות מסננות את האוויר הנכנס ביעילות גבוהה והן הדוקות יותר ממסכת מנתחים – לכן גם קשה יותר לנשום דרכן. הן מעניקות מעט יותר הגנה גם למי שעוטה אותן, ולכן משמשות את הצוות הרפואי הנמצא בסכנת חשיפה גבוהה לקורונה. יש גם נשמיות המכילות שסתום (ללא סינון), המקל על הוצאת האוויר אך גורם לכך שהמסכה אינה מונעת הפצת מזהמים. לכן הן אסורות בשימוש בבתי חולים.

מסכות רב-פעמיות כוללות מסכות בתקנים רפואיים (בדומה לנשמיות), מסכות בד רב-פעמיות או מסכות מאולתרות בהכנה עצמית. מסכות ללא תקן נועדו בעיקר לעצור את הרסס שמפיץ המשתמש, אך הגנתן על המשתמש עצמו מוגבלת מאוד.

לא! צר לנו, אבל חשוב להבהיר כי המסכה אינה מייתרת את הצורך בריחוק פיזי וכמובן בהיגיינה אישית. המסכות עשויות לעזור לנו בהפחתת הפצת המגפה, אבל ריחוק פיזי הוא האמצעי החשוב ביותר.

1. לשטוף את הידיים ביסודיות לפני המגע במסכה.
2. לאחוז ברצועות הצד ולהצמיד את המסכה כשהצד הצבעוני כלפי חוץ.
3. לסדר אותה כך שתעטוף את כל אזור הפה והאף, באטימה מקסימלית, ולהקפיד על כמה שפחות נגיעות במסכה.
4.  אם מדובר במסכה עם גשר מתכתי מעל האף, לכוון את המתכת כך שתצמיד את המסכה לפנים ככל האפשר.
5. בסיום השימוש נסיר את המסכה ללא מגע בקדמתה (שימוש ברצועות בלבד) ונשליך אותה לפח.
6. לאחר מכן נשטוף שוב את ידינו ביסודיות.

*תוך כדי השימוש חשוב שלא לגעת במסכה!

**מסכה חד-פעמית טובה לשעתיים בלבד, או עד שהיא לחה (מהלחות בנשימה או מזיעה).

הסכנה הראשונה היא זיהום בחיידקים או בנגיפים מהסביבה. זיכרו שמסכה אינה מחליפה היגיינה אישית. אם אנו נוגעים בפנים יותר בגלל שהמסכה ״מציקה״, אנחנו חושפים את הפנים (למשל את העיניים החשופות) למזהמים שאולי נגענו בהם ביד. לכן יש להימנע ממגע בפנים ולשטוף באופן יסודי (או לחטא) את הידיים לפני הסרת המסכה. כמו כן, עלינו להניח שהמסכה מזוהמת (אחרי שעצרה רסס מאנשים ששהו לידנו) ולכן חשוב לנקות ידיים אחרי הסרתה ולהשליך אותה לפח (במקרה של מסכה חד-פעמית) או ישר לכביסה ב-70 מעלות (עבור מסכת בד רב-פעמית).

כן, אולם חשוב למנוע ממנה להוות מקור לזיהום. על פי הנחיות ארגוני הבריאות אפשר לעקרה בתנור (70 מעלות ל-30 דקות, כשהמסכה ״תלויה״ במרכז התנור, למשל על כף סיליקון – לא מתכת) או להשאירה בחוץ למשך שבוע (מאחר והנגיף ככל הנראה לא שורד זמן רב כל כך על המסכה). אם הולכים לעבודה כל יום חשוב להחזיק כמה מסכות ולהחליף אותן מדי יום. מסכה שנקרעה, התלכלכה או התבלתה יש להשליך לפח.

על פי הנחיות משרד הבריאות, אם לא קיימת מסכה תקנית אפשר להשתמש בכיסוי מאולתר (צעיף, בנדנה וכו׳) או להכין מסכת בד רב-פעמית. המסכה תכלול שתיים או שלוש שכבות, בהתאם להנחיות משרד הבריאות

בהתאם ל״צו בריאות העם – תקנות חבישת מסכה״ שהוציא משרד הבריאות, יש לעטות מסכה בכל פעם שיוצאים מהבית למקום ציבורי. ככלל אצבע – מקום ציבורי הוא כל מקום* בו נמצאים אנשים שאינם מהתא המשפחתי שנמצא איתנו בבית.

*במקרים הבאים, לא חלה החובה (אם כי עדיין נדרשת הקפדה על שמירת מרחק של שני מטרים מאדם לאדם):

• קטין מתחת לגיל 6.
• אדם שמחמת מוגבלות נפשית, שכלית או רפואית מתקשה באופן משמעותי בשימוש במסכה.
• אדם השוהה בכלי רכב, במבנה או בחדר במבנה לבדו.
• אדם המשתתף בשידור באמצעי תקשורת שנדרש לדבר בשידור.
• שני עובדים העובדים בקביעות בחדר אחד במקום העבודה.

מלבד הפטור לילדים מתחת לגיל 6, לא ניתנו הנחיות מיוחדות לגבי ילדים. כרגע, מאחר שלא אמורים לצאת עם הילדים החוצה מלבד במקרים מיוחדים, מותר להשתמש במסכה מאולתרת או לתפור מסכת בד שתתאים לגודל הפנים שלהם. חשוב להסביר לילדים את הנחיות השימוש ולוודא שהמסכה אינה גורמת להם לגעת בפנים ללא הפסקה. אם הם מתקשים להקפיד על כך, מוטב שיהיו רוב הזמן ללא מסכה.

החל מיום ראשון, ה-12.4.2020, בשעה 07:00 בבוקר, חלה חובה חוקית לעטות מסכה במקום ציבורי, בהתאם להנחיות מעלה.