חצבת – לעצור את שרשרת ההדבקה

תאריך עדכון: 29.5.2018

נתחיל בחדשות הרעות: ישראל נמצאת בעיצומה של התפרצות חצבת. בשבועות האחרונים דווח על כמה ישראלים שחזרו ארצה אחרי שנדבקו בחצבת בחו"ל. אלה הדביקו כאן אנשים נוספים, שהדביקו עוד. יתר על כן, אנשים רבים שביקרו לאחרונה במוקדים רפואיים שונים כגון חדרי מיון וסניפים של קופת חולים קיבלו לאחר מכן הודעה על כך שהם נחשפו לחולי חצבת. רבים מהם מיהרו לדווח על כך ברשתות החברתיות.

האם יש מקום לדאגה?

כן לדאגה – לא לפאניקה.

חצבת היא מחלה מסוכנת שהורגת בממוצע, אפילו בארצות מפותחות, שניים מתוך אלף חולים. תסמיני החצבת כוללים חום גבוה, דלקת עיניים ופריחה וגם סיבוכים חמורים יותר העלולים לגרום מוות. הסיכון הגבוה ביותר חל על תינוקות מתחת לגיל החיסון שהוא חצי שנה (או שנה בשגרה), על ילדים שהוריהם לא דאגו לחסנם ועל אנשים בעלי מערכת חיסון מוחלשת.

מי שעוקב אחר הפרסומים שלנו יודע שבשנה האחרונה חווה אירופה התפרצות חצבת חמורה שהחלה ברומניה והתפשטה לארצות אחרות באירופה. חצבת היא מחלה מאוד מידבקת; אדם עלול להידבק בה אפילו אם רק נכנס לחדר שחולה חצבת שהה בו שעתיים קודם לכן. ככל שגדל מספר חולי החצבת גדלים סיכויי ההידבקות של אנשים שאינם מחוסנים. כך קרה שתוך זמן קצר הגיעו לישראל אנשים שנדבקו בחצבת במקומות שונים בעולם, פיתחו את תסמיני המחלה לאחר שובם לישראל וכאן יצרו מוקדי הדבקה שונים ברחבי הארץ.

ומה עושים אנשים חולים כשהם חולים? הולכים למוקד רפואי, לקופת חולים או למיון. כל חולה כזה חושף למחלה את כל האנשים שממתינים איתו ואף את אלה שיגיעו לשם שעה או שעתיים לאחר עזיבתו. במקרים מסוימים מדובר במאות אנשים.

ומכאן – לחדשות הטובות:

הודות לחיסונים, במשך שנים ארוכות לא אירעה התפרצות חצבת חמורה בישראל. החיסון הניתן כיום בישראל הוא חיסון יעיל מאוד שניתן בעולם כבר עשרות שנים. כמה יעיל? 97% אחוזי הגנה מהמחלה למי שקיבל שתי מנות חיסון.

אלא מה? לא כולם מחוסנים, ולא כל המחוסנים התחסנו בשתי מנות. בשל סכנות החצבת, קלות ההדבקה והעובדה שלא כולם מחוסנים פועלים כל הגורמים הרפואיים על פי הנוהל המסודר שקבע משרד הבריאות. על פי הנוהל יוצר הגורם הרפואי קשר עם כל מי שהיה במקום החשיפה ומברר את הסטטוס החיסוני שלו. מי שחוסן בשתי מנות – כלומר רוב האוכלוסייה – בטוח. מי שחוסן במנה אחת יוזמן לקבל מנה שנייה כדי להגדיל את ההגנה ל-97%, ומי שאינו מחוסן כלל יוזמן לקבל מנה ראשונה. חיסון כזה (לאחר החשיפה) חיוני שכן הוא יעיל מאוד במניעת המחלה או לפחות במניעת סיבוכים הנובעים ממנה. הנוהל קובע גם כיצד לטפל ביעילות בלא-מחוסנים שאי אפשר לחסנם – תינוקות, לדוגמה.

משרד הבריאות דיווח עד כה על יותר מ-50 מקרי חצבת בתקופה האחרונה. מספר זה תואם בקירוב את הדיווחים ברשתות החברתיות (שם יש קצת יותר דיווחים, שכן במקרים רבים מדווחים כמה אנשים על אותו חולה).

מרגע שהתבצעה האבחנה נשלח החולה לבידוד בבית או בבית חולים, תלוי בחומרת המחלה. זאת כדי שלא יחשוף אנשים נוספים למחלה. מדוע אם כך עדיין נערכות שיחות טלפון לאנשים שהגיעו למוקדים רפואיים? בשל החשש שהם נדבקו מחולים לפני שאותם חולים אובחנו. בגלל מהירות ההדבקה בחצבת חשוב לקטוע את שרשרת ההדבקה ביעילות רבה ככל האפשר.

כאמור, החדשות הטובות הן שמספר החולים מצומצם הודות לאבחון ובידוד ובעיקר בשל העובדה שרוב האוכלוסייה בישראל מחוסנת. בניגוד למגפות חצבת בעבר, שכללו אלפי אנשים, כאן מדובר בעשרות מקרים בלבד. כולנו מקווים שההתפרצות הנוכחית תיעצר במהרה בזכות צעדי המניעה האמורים, ובטווח הארוך – שאחוזי ההתחסנות בישראל יעלו וכך נמנע מגיפות עתידיות דומות המסכנות את חיינו.

  1. אודות מחלת החצבת
  2. אודות חיסון החצבת
  3. הודעת דובר משרד הבריאות – חולה חצבת בטיסה מפריז
  4. מידע על התפרצות החצבת באירופה
  5. מקרי חצבת באיתמר