מדעת גאה לתמוך במזכר ג'ון סנואו

יוזמה בינלאומית שיתופית של אנשי מקצוע מתחום הבריאות בעולם, הקוראת לאימוץ מדיניות אחראית, מבוססת ראיות, לטיפול במגיפת הקורונה

יום ב', 19 באוקטובר 2020

 

עמותת מדעת גאה לתמוך ב"מזכר ג'ון סנואו", נייר עמדה הקורא לחיזוק מערכות איתור המגעים, ביצוע הבדיקות, בידוד המודבקים והתמיכה בחולים, כדי שהחיים יוכלו לחזור למסלול כמעט רגיל. הכותבים יוצאים נגד הקריאה לאפשר הדבקה בלתי-נשלטת כאסטרטגיה לניהול מגפת הקורונה, מאחר שאין ראיות שמדיניות זו יעילה לטיפול במגפה, ויש בה סיכונים גדולים. 

המסמך מדגיש עד כמה חשוב שמקבלי ההחלטות יסננו את הרעשים ויקבעו מדיניות בהתבסס על תשתית של ראיות מדעיות. 

המזכר פורסם לפני ימים אחדים בכתב העת היוקרתי "לאנסט" וחתמו עליו נכון לרגע זה מעל 4,000 אנשי מקצוע בתחום הבריאות מרחבי העולם. הוא נקרא על שמו של ד"ר ג'ון סנואו, הנחשב לאחד ממייסדי האפידמיולוגיה המודרנית. 

אנחנו קוראים למקבלי ההחלטות בישראל לאמץ את עקרונות המזכר. לרופאים, לאנשי מקצועות הבריאות האחרים ולמדענים אנחנו קוראים לצרף אליו את חתימותיהם.

לקריאת הנוסח המקורי וחתימה על המזכר, באתר היוזמה: https://www.johnsnowmemo.com 

 

להלן הנוסח המלא של המזכר, בתרגום מתנדבות ומתנדבי עמותת מדעת, ובאישור צוות המזכר. 

בכל מקרה של אי-התאמה בין נוסח זה לבין המקור יש להתייחס לתוכן של המזכר המקורי באנגלית, שפורסם בכתב העת Lancet ועליו חתמו המחברים והחותמים הראשונים.

 

מזכר ג'ון סנואו

יותר מ-35 מיליון איש ברחבי העולם נדבקו בנגיף SARS-CoV-2 הגורם למחלת 19-COVID (מחלת הקורונה), ונכון ל-12 באוקטובר 2020 תיעד ארגון הבריאות העולמי יותר ממיליון מקרי מוות מהמחלה. בעוד גל שני של מחלת הקורונה מתפשט באירופה, ולאור החורף המתקרב, יש להסביר לציבור באופן ברור את סכנות מחלת הקורונה, ואת האסטרטגיות היעילות להתמודדות איתן. מסמך זה מציג את האופן שבו אנחנו רואים את הקונצנזוס על מחלת הקורונה, בהתבסס על מכלול הראיות שנצברו עד כה.

נגיף SARS-CoV-2 מתפשט באמצעות מגע (דרך טיפות ואירוסולים) והעברה לטווח רחוק יותר באמצעות אירוסולים, בעיקר בתנאי איוורור לקוי. כושר ההדבקה הגבוה שלו (1), בשילוב רגישותן של אוכלוסיות שטרם נחשפו לנגיף החדש, יוצרים תנאים להתפשטות מהירה בקהילה. שיעור התמותה מהדבקה בקורונה גבוה פי כמה מזה של שפעת עונתית (2) והדבקה עלולה לגרום למחלה מתמשכת, כולל אצל צעירים שהיו בריאים קודם לכן (Long COVID, קורונה ארוכת טווח (3) ). לא ברור לאורך כמה זמן נמשכת חסינות לאחר החלמה (4). בדומה לנגיפי קורונה עונתיים אחרים, גם מי שנדבקו ב-SARS-CoV-2 עלולים להידבק בו מחדש, אם כי תדירות ההדבקה החוזרת אינה ידועה (5). ניתן להפחית את העברת הנגיף באמצעות ריחוק פיזי, שימוש בכיסויי פנים, היגיינה של הידיים, הקפדה על "היגיינה נשימתית" (שיעול למרפק, השלכת טישו משומש לאשפה), והימנעות ממקומות צפופים וחללים שאינם מאווררים היטב. לצורך הפחתת הדבקה חיוניים גם בדיקות מהירות, איתור מגעים ובידוד. ארגון הבריאות העולמי קורא לשימוש באמצעים אלה מאז תחילת המגפה.

בשלב הראשון של המגפה העולמית החילו מדינות רבות סגרים (הגבלות על האוכלוסייה הכללית, כולל הנחיות להישאר בבית ולעבוד מהבית) לצורך האטת התפשטותו המהירה של הנגיף. הדבר היה חיוני להפחתת שיעור התמותה (6, 7), למניעת הצפה/התמוטטות של שירותי הבריאות ולמתן זמן נוסף להכנת מערכות תגובה למגפה שיפחיתו את ההדבקה אחרי הסגר. הסגרים אמנם שיבשו את אורחות החיים, השפיעו השפעה ניכרת על הבריאות הנפשית והגופנית ופגעו בכלכלה, אבל ההשפעות היו חמורות יותר במדינות שלא הצליחו לנצל את הזמן במשך הסגר ואחריו להקמת מערכות אפקטיביות לשליטה במגפה. בהיעדר מהלכים ראויים להתמודדות עם המגפה והשפעותיה על החברה, נאלצו המדינות האלה לסבול הגבלות מתמשכות.

באופן מובן, הדבר הוביל לדכדוך נרחב והפחתת האמון. התפרצות הגל השני של המחלה וההבנה שצפויים קשיים נוספים הובילו לעניין מחודש במה שמכונה "גישת חיסון העדר", הטענה שיש לאפשר התפרצות גדולה ולא מבוקרת באוכלוסייה שהסיכון בה נמוך, תוך כדי הגנה על האוכלוסייה הפגיעה. התומכים בגישה זאת טוענים שהיא תוביל להתפתחות חיסון נרכש באוכלוסייה כתוצאה מהדבקה באוכלוסייה שהסיכון בה נמוך, מה שיגן בסופו של דבר על האוכלוסייה הפגיעה. האמונה הזאת מוטעית ומסוכנת, ואיננה נתמכת בראיות מדעיות.

כל אסטרטגיה לניהול מגפה המסתמכת על חיסון על סמך הדבקות טבעיות בנגיף הקורונה פגומה. הדבקה לא מבוקרת אצל צעירים מהווה סכנה לתחלואה (3) ותמותה ניכרת בכלל האוכלוסייה. בנוסף על המחיר שייגבה בחיי אדם הדבר ישפיע על כוח העבודה כולו וישבש קשות את יכולתן של מערכות הבריאות לספק טיפול רפואי במקרי חירום ושגרה.

יתרה מזאת, אין ראיות לחיסון מגן לאורך זמן בעקבות הדבקות טבעית בנגיף SARS-CoV-2 ‏(4) וההדבקה האנדמית (הדבקה מתמדת באוכלוסיה לאורך זמן) שתהיה תוצאה של דעיכת החיסוניות תהווה סכנה לאוכלוסיות פגיעות למשך זמן לא ידוע בעתיד. אסטרטגיה כזאת לא תביא לסופה של מגפת הקורונה הכלל עולמית, אלא תביא להתפרצויות מגפה חוזרות ונשנות, כפי שקרה במקרים רבים של מחלות מידבקות לפני קיומו של חיסון. היא גם תעמיס עול בלתי מתקבל על הדעת על הכלכלה ועל עובדי מערכת הבריאות, שרבים מהם מתו ממחלת הקורונה או חווה טראומה כתוצאה מהצורך שנכפה עליהם לטפל בתנאי אסון. נוסף על כך, עדיין איננו מבינים מי עלול לסבול מהשפעות ארוכות טווח של הקורונה (3). מורכב להגדיר מי חשוף לסכנה, אבל אפילו אם נתייחס לאלו שבסיכון למחלה קשה, שיעור האנשים הפגיעים מהווה עד 30 אחוז מהאוכלוסייה באזורים מסוימים (8). בידוד ממושך של חלקים גדולים מהאוכלוסייה איננו אפשרי הלכה למעשה ואיננו אתי כלל וכלל. ראיות אמפיריות ממדינות רבות מראות שאין דרך ישימה להגביל התפרצויות בלתי מבוקרות לחלקים מסוימים מהחברה. גישה כזאת גם מהווה סכנה להחרפה נוספת של אי השוויון החברתי-כלכלי והיבטים שונים של אפלייה מבנית שכבר נחשפו בימי המגפה. חיוני לנקוט במאמצים מיוחדים להגנה על הפגיעים ביותר, אבל הם חייבים להיות משולבים באסטרטגיות מקבילות וסימולטניות ברמת האוכלוסייה.

אנו עומדים שוב בפני עלייה במקרי מחלת הקורונה, המתגברת במהירות בחלקים רבים של אירופה, ארצות הברית ומדינות רבות אחרות ברחבי העולם. יש חשיבות קריטית לפעולה נחושה ודחופה. יש ליישם באופן נרחב אמצעים אפקטיביים המפחיתים את ההדבקה ומרסנים אותה, וחייבת להיות סביבם תמיכה של תוכניות כלכליות וחברתיות שיעודדו היענות של הקהילה ויתמודדו עם היבטי חוסר השוויון אשר הועצמו בשל המגפה. ככל הנראה יהיה צורך בהמשך ההגבלות בטווח הקצר, כדי להפחית הדבקה ולתקן מערכות תגובה לא יעילות למגפה, על מנת למנוע סגרים בעתיד. מטרת ההגבלות האלה לרסן באופן יעיל הדבקות בנגיף SARS-CoV-2 לרמות נמוכות המאפשרות איתור מהיר של התפרצויות מקומיות ותגובה מהירה באמצעות מערכות יעילות ומקיפות לאיתור, בדיקה, מעקב, בידוד ותמיכה, כדי שהחיים יוכלו לחזור למצב כמעט נורמלי בלי צורך להשית מגבלות על כלל הציבור. הגנה על הכלכלה כרוכה בקשר שאין לנתקו מהשליטה בקורונה. אנחנו חייבים להגן על כוח העבודה ולהימנע מאי-וודאות לטווח ארוך.

יפן, וייטנאם וניו זילנד, בין השאר, הוכיחו שתגובות יעילות בתחום בריאות הציבור יכולות להשתלט על ההדבקה, ולאפשר חזרה לחיים כמעט נורמליים, ויש סיפורי הצלחה דומים רבים. הראיות ברורות כשמש: צמצום התפשטות הקורונה בקהילה הוא הדרך הטובה ביותר להגן על החברה והכלכלה עד לקיומם של חיסונים וטיפולים בטוחים ואפקטיביים בתוך כמה חודשים.

איננו יכולים להרשות להסחות דעת לפגוע בתגובה האפקטיבית; חיוני לפעול בדחיפות על סמך הראיות.

 

לתמיכה בקריאה הזאת לפעולה, חתמו על מזכר ג'ון סנואו.

 

מזכר ג'ון סנואו פורסם לראשונה בכתב העת The Lancet ב-14 באוקטובר 2020.

מראי מקום

  1. Hao X, Cheng S, Wu D, Wu T, Lin X, Wang C.  Reconstruction of the full transmission dynamics of COVID-19 in Wuhan. Nature 2020; 584: 420–24.
  2. Verity R, Okell LC, Dorigatti I, et al. Estimates of the severity of coronavirus disease 2019: a model-based analysis. Lancet Infect Dis 2020; 20: 669–77.
  3. Nature. Long COVID: let patients help define long-lasting COVID symptoms. Nature 2020; 586: 170.
  4. Chen Y, Tong X, Li Y, et al. A comprehensive, longitudinal analysis of humoral responses specific to four recombinant antigens of SARS-CoV-2 in severe and non-severe COVID-19 patients. PLoS Pathog 2020; 16: e1008796.
  5. Parry J. COVID-19: Hong Kong scientists report first confirmed case of reinfection. BMJ 2020; 370: m3340.
  6. Flaxman S, Mishra S, Gandy A, et al. Estimating the effects of non-pharmaceutical interventions on COVID-19 in Europe. Nature 2020; 584: 257–61.
  7. Dehning J, Zierenberg J, Spitzner FP, et al. Inferring change points in the spread of COVID-19 reveals the effectiveness of interventions. Science 2020; 369: eabb9789.
  8. Clark A, Jit M, Warren-Gash C, et al. Global, regional, and national estimates of the population at increased risk of severe COVID-19 due to underlying health conditions in 2020: a modelling study. Lancet Glob Health 2020; 8: e1003–17.