המורשת המשתקת של מלחמת האזרחים בסוריה

מלחמת האזרחים בסוריה החלה לגבות לאחרונה קורבנות בלתי צפויים – ילדים חולים בשיתוק ילדים בשל קריסת מערכת הבריאות הסורית.

מחלת שיתוק הילדים נגרמת כתוצאה מוירוס הפוליו. הוירוס חודר לגוף דרך מערכת העיכול. משם הוא נספג לדם, ומהדם למערכת העצבים. רוב הנחשפים לוירוס לא ירגישו דבר, לעיתים מעט כאבי בטן או שלשולים. מיעוטם יפתחו חום גבוה, ואחד ממאתיים ילדים יפתח את השיתוק הידוע שהקנה למחלה את שמה.

נגד וירוס הפוליו קיימים שני חיסונים בטוחים ויעילים מזה למעלה מחמישים שנים – חיסון מומת וחיסון מוחלש. מאז שנות השמונים קיים מבצע כלל עולמי לחיסון כל ילדי העולם במטרה להכחיד את הוירוס, כמו שנעשה במקרה של אבעבועות שחורות.

החיסון המומת ניתן בזריקה, ומטרתו להגן על האדם המחוסן מפני שיתוק ילדים, אולם הוא אינו מגן על המעיים שלו. התוצאה היא שאם הילד המחוסן נחשף לצואה שבה יש את הווירוס, הווירוס עלול להשאר במעיים של הילד לתקופה של מספר שבועות, והילד הופך למוקד הדבקה מהלך על שתיים, מבלי שהילד יחלה.

החיסון המוחלש ניתן בטיפות (כולנו קיבלנו אותו בילדותינו, זוכרים?), ומטרתו לבנות הגנה במערכת העיכול נגד חדירת הוירוס. חסרונו העיקרי של החיסון המוחלש הוא שהוא מוחלש. כלומר, הווירוס עלול להתרבות במעיים של האדם שחוסן, והאדם ממשיך להפריש את הוירוס המוחלש בצואה. בגלל זה, כפי שיודע כל הורה לילד שחוסן, חשוב להקפיד על שטיפת ידיים לאחר החלפת טיטול לילד שקיבל את החיסון המוחלש.

במדינות מפותחות נהוג לתת שילוב של החיסון המומת והחיסון המוחלש, ובצורה זו יוצרים "מלחציים" שמונעים מהווירוס להדביק ילדים ולגרום למחלה.

במדינות מתפתחות או במדינות בהן יש צורך לשנע את החיסונים רחוק, מעדיפים לתת רק את החיסון המוחלש. זאת כיוון שהוא זול יותר, לא דורש קירור ולא דורש זריקה. שלושה דברים משמעותיים מאד במדינות פחות יציבות. החיסרון של החיסון המוחלש, כלומר, ההתרבות במעיים של החיסון המוחלש, אינה בעייתית כל עוד רוב הילדים מחוסנים. הווירוס לעולם לא מגיע למעיים רגישים ולא מתפתח.

גם בסוריה מעדיפים לחסן רק בחיסון המוחלש. הבעיה היא שבגלל קריסת מערכת הבריאות בעקבות מלחמת האזרחים חלק ניכר מהילדים לא קיבלו את החיסון נגד פוליו (וחיסונים אחרים).

מה התוצאה?

הילדים שחוסנו – בריאים ושלמים. אבל הם מפרישים וירוסים מוחלשים ממערכת העיכול שלהם. ילדים אחרים, שלא חוסנו, נחשפים לווירוס המוחלש בצואה של הילדים שחוסנו. התוצאה – הילדים שלא חוסנו "נדבקים" בחיסון והופכים למחוסנים בעצמם.

זה בסדר בהדבקות הראשונות, אבל אחרי שווירוס מסתובב בין הרבה ילדים הוא "מתעורר", עובר מוטאציות, ונעשה חזק ואגרסיבי. התוצאה היא שהוירוס המוחלש שלא פוגע בילדים נעלם ונוצר זן מסוכן שעלול לגרום לשיתוק.

הילדים שחוסנו לא נמצאים בסכנה. הילדים היחידים בסכנה הם הילדים שלא חוסנו בכלל נגד פוליו.

לכן מה שחייבים לעשות הוא קודם כל לחסן כמה שיותר ילדים באיזור האסון, וזה בדיוק מה שארגון הבריאות העולמי מנסה לעשות – לשלוח כמה שיותר צוותים עם חיסונים כדי להגן על הילדים שלא יידבקו. אחרי שמספיק ילדים יחוסנו המגיפה תעצר, והוירוס יוכחד.

מה לגבי ישראל?

ראשית, בארץ אין מלחמת אזרחים ומערכת הבריאות מתפקדת כסדרה. ילדים מחוסנים מוגנים מפני המחלה. החיסון הראשון נגד פוליו ניתן כבר בגיל חודשיים.

שנית, אם ילדכם התעכב בקבלת החיסון נגד פוליו, מומלץ להשלים את החיסון על מנת שיהיה מוגן מפני המחלה.

שלישית, הבה נחזיק אצבעות לעצירת המגיפה הנוכחית ולהכחדת הווירוס הזה מעל פני כדור הארץ.

מקורות וקריאה נוספת:

  1. דיווח של ארגון הבריאות העולמי
  2. אודות מחלת הפוליו
  3. אודות חיסון הפוליו
  4. מידע נוסף על המחלה והחיסון