זיכרון חיסוני – מתנות קטנות

זיכרון חיסוני – כמו מתנה מההורה לילד: למה צריך תכנית חיסונים? איך נקבע המועד של כל חיסון ולמה יש צורך במספר מנות? ומה ההבדל בין תינוק למבוגר?

לתינוקות יש יכולת לפתח זיכרון חיסוני גם לפני גיל שנה.

תינוקות נולדים עם מערכת חיסון שלמה, אך לא בשלה. החיסונים לתינוקות מותאמים להם, וניתנים במועד בו יש בהם תועלת.

תאי זיכרון של מערכת החיסון נוצרים כבר מהמנה הראשונה של החיסון, אך על מנת ליצור הגנה מתמשכת, ברוב החיסונים יש צורך לתת מנות חיסון נוספות.
יש חיסונים שיעילים כבר ביום הלידה, ויש חיסונים שיעילים החל מגיל שנה. תאי זיכרון של מערכת החיסון נוצרים כבר מהמנה הראשונה של החיסון, אך על מנת ליצור הגנה מתמשכת, ברוב החיסונים יש צורך לתת מנות חיסון נוספות. במרבית החיסונים, תינוקות ובוגרים יצטרכו לקבל בדיוק את אותו מספר מנות כדי ליצור הגנה מפני המחלה, כך שאין צורך לדחות את מתן המנות הנוספות, הדחייה לא מספקת הגנה נוספת.

אם ניקח רק שתי דוגמאות המוכיחות בצורה ברורה את יעילותם של חיסונים לפני גיל שנה, ניתן להצביע על החיסונים נגד צהבת B ורוטה: כל המנות שלהם ניתנות בשגרה עד גיל חצי שנה, ולמרות זאת השפעתם ניכרת בירידה עצומה בתחלואה בקרב מחוסנים, גם שנים ארוכות לאחר מתן החיסון.

משפחה מחסנת. הם מקנים לילד זיכרון חיסוני נגד המחלות המסוכנותמהו זיכרון חיסוני?

זיכרון חיסוני הוא היכולת של מערכת החיסון שלנו לזכור מחוללי מחלה על מנת לאפשר תגובה מהירה יותר במפגש הבא עמם, כך שאפילו לא נרגיש חולים.

זיכרון חיסוני הוא היכולת של מערכת החיסון שלנו לזכור מחוללי מחלה על מנת לאפשר תגובה מהירה יותר במפגש הבא עמם, כך שאפילו לא נרגיש חולים.
לאחר מפגש ראשון עם פתוגן (מחולל מחלה), מערכת החיסון לומדת את סימני הזיהוי שלו ושומרת אותם ב"ארכיון של מערכת החיסון" באמצעות תאים המכונים תאי זיכרון. על גבי תאי הזיכרון מצויים קולטנים, שיכולים להתחבר באופן ספציפי למחוללי מחלה. נוגדנים הם קולטנים שנמצאים על הדופן של תאי הזיכרון, ובמקרה הצורך משתחררים ומופרשים לדם.

הזיכרון החיסוני נשמר בחומר הגנטי של תאי הזיכרון. תאי הזיכרון מתרבים לאחר כל מפגש עם מחולל מחלה ומפרישים כמות רבה של נוגדנים, לכן יש עלייה חדה ומהירה במספר הנוגדנים לאחר מפגש מחודש עם גורם המחלה.

קבלת החיסון מכניסה לגוף שלנו את סימני הזיהוי של מחוללי המחלה, כך שבגוף נוצר זיכרון חיסוני נגד מחוללי המחלה, מבלי שנחלה בה.

ילדה מקשיבה עם סטטוסקופ לבטן של אישה בהריון

 

זיכרון חיסוני בתינוקות:

תינוקות נולדים עם מערכת חיסונית שלמה, אך לא בשלה. כלומר, הם מסוגלים ליצור זיכרון חיסוני ולהתמודד עם חלק ניכר מהאיומים על גופם, אולם לא באופן מושלם. מכיוון שתינוקות נולדים מתוך סביבה סטרילית (הרחם), על אף יכולתם ליצור זיכרון חיסוני, עדיין אין בגופם זיכרון חיסוני של מחוללי מחלה שטרם פגשו בהם. 

לתינוקות שנולדו אין עדיין זיכרון חיסוני של מחוללי מחלה
 במהלך השליש השלישי של ההיריון נוגדנים עוברים מהאם לגוף העובר דרך השלייה. חלק מהנוגדנים המתקבלים מהאם יעילים לזמן ממושך, וחלק לזמן קצר. תאי הזיכרון, שיכולים להמשיך לייצר נוגדנים, לא עוברים מהאם לעובר, ולכן אחרי שהנוגדנים שהתקבלו מהאם מתפרקים, התינוק נותר ללא הגנה בפני אותם מחוללי מחלה.

חיסון תינוקות:

ילד חולה חצבת, מחלה מידבקת מאוד שמחסנים נגדה בשגרה החל מגיל שנה

חצבת: מתחסנים כנגדה בגיל שנה

קביעת לוח החיסונים מתבצעת תוך התחשבות בזמן המוקדם ביותר בו החיסון יכול להועיל לתינוק ולייצר זיכרון חיסוני. למשל, החיסון נגד צהבת B יכול ליצור תגובה חיסונית מועילה גם כאשר הוא ניתן ביום הלידה. החיסון ניתן בשלוש מנות עד גיל חצי שנה, ויכול להחזיק מעמד שנים רבות, ללא שום מנת דחף מעבר לגיל שנה. יש חיסונים שמועילים רק אם הם ניתנים החל מגיל 8-6 שבועות, ויש חיסונים שמועילים למתחסן רק מגיל שנה. חשוב להבין שגם אם המנה הראשונה עוד לא יצרה הגנה מלאה ויעילה, גוף התינוק מתחיל להכיר את מחוללי המחלה כבר ממנה זו. לכן גם אם תינוק שחוסן במנה אחת בלבד יחלה על אף החיסון, כתוצאה ממפגש עם המחלה עצמה, גופו של התינוק יתמודד עם המחלה טוב יותר מאשר תינוק שלא חוסן מעולם

פרוטוקולים שונים של מתן חיסונים יכולים להניב תוצאות שונות מבחינת יעילות, והפרוטוקולים שונים ממדינה למדינה משיקולים אפידמיולוגיים – כלומר, שיקולים שנוגעים לשכיחות המחלה ולסוגי המחלות האופייניות לאזור. למשל יש חיסונים שיהיו יעילים יותר אם יידחו במעט, אבל כיוון שהמחלות שנגדן הם מחסנים עדיין קיימות בשכיחות גבוהה באוכלוסייה, דווקא יומלץ לחסן בהקדם האפשרי. במצב זה אחוז הילדים מבין המחוסנים שיהיו מוגנים בפועל מפני המחלה יהיה אולי מעט נמוך יותר מאשר אם היו מקבלים חיסון מאוחר, אבל זו האפשרות העדיפה: יהיו יותר תינוקות מחוסנים בסך הכל, כך שאחוז החסינות באוכלוסייה הכללית יהיה גבוה יותר, וכפועל יוצא יפחת הסיכוי שהמחלה תתפשט באוכלוסייה – גם לאותם תינוקות שעדיין לא מוגנים מפניה באופן מלא.

 

 

מקורות

זיכרון חיסוני בתגובה לחיסונים-

Castellino, F., Galli, G., Del Giudice, G., & Rappuoli, R. (2009). Generating memory with vaccination. European journal of immunology, 39(8), 2100-2105.

(קובץ PDF)

זיכרון חיסוני ברחם-

Zhang, Xiaoming, et al. "CD4 T cells with effector memory phenotype and function develop in the sterile environment of the fetus." Science translational medicine 6.238 (2014): 238ra72-238ra72.

(תקציר המאמר)

Gerdts, V., Snider, M., Brownlie, R., Babiuk, L. A., & Griebel, P. J. (2002). Oral DNA vaccination in utero induces mucosal immunity and immune memory in the neonate. The Journal of Immunology, 168(4), 1877-1885.

(תקציר המאמר)

סוגי חסינות וחיסונים- Principles of Vaccination – מתוך הספר הוורוד של ה-CDC

על התפתחות מערכת החיסון מינקות עד בגרות-

Simon, A. K., Hollander, G. A., & McMichael, A. (2015, December). Evolution of the immune system in humans from infancy to old age. In Proc. R. Soc. B(Vol. 282, No. 1821, p. 20143085). The Royal Society.

(תוכן המאמר)

הוכחות לזיכרון חיסוני ארוך טווח נגד הפטיטיס בי (שניתן בלידה) –

Boxall, E. H., Sira, J. A., El-Shuhkri, N., & Kelly, D. A. (2004). Long-term persistence of immunity to hepatitis B after vaccination during infancy in a country where endemicity is low. Journal of Infectious Diseases, 190(7), 1264-1269.

(תוכן המאמר)

Poovorawan, Y., Chongsrisawat, V., Theamboonlers, A., Bock, H. L., Leyssen, M., & Jacquet, J. M. (2010). Persistence of antibodies and immune memory to hepatitis B vaccine 20 years after infant vaccination in Thailand. Vaccine, 28(3), 730-736.
(קובץ PDF)

הוכחות ליעילות של החיסון נגד רוטה –

Fischer, T. K., Viboud, C., Parashar, U., Malek, M., Steiner, C., Glass, R., & Simonsen, L. (2007). Hospitalizations and deaths from diarrhea and rotavirus among children< 5 years of age in the United States, 1993–2003. Journal of Infectious Diseases, 195(8), 1117-1125.

(תקציר המאמר)

Aliabadi, N., Tate, J. E., Haynes, A. K., Parashar, U. D., & Centers for Disease Control and Prevention (CDC. (2015). Sustained decrease in laboratory detection of rotavirus after implementation of routine vaccination-United States, 2000-2014. MMWR Morb Mortal Wkly Rep, 64(13), 337-42.

(תוכן המאמר)

Leshem, E., Lopman, B., Glass, R., Gentsch, J., Bányai, K., Parashar, U., & Patel, M. (2014). Distribution of rotavirus strains and strain-specific effectiveness of the rotavirus vaccine after its introduction: a systematic review and meta-analysis. The Lancet Infectious Diseases, 14(9), 847-856.

(תקציר המאמר)

Muhsen, K., Chodick, G., Goren, S., Anis, E., Ziv-Baran, T., Shalev, V., & Cohen, D. (2015). Change in incidence of clinic visits for all-cause and rotavirus gastroenteritis in young children following the introduction of universal rotavirus vaccination in Israel. Euro surveillance: bulletin Europeen sur les maladies transmissibles= European communicable disease bulletin, 20(42).

(קובץ PDF)

אימונולוגיה של חיסונים –

Siegrist, C. A. (2008). Vaccine immunology. Vaccines, 5, 1725.

(קובץ PDF)

Pulendran, B., & Ahmed, R. (2011). Immunological mechanisms of vaccination. Nature immunology, 12(6), 509-517.

(תקציר המאמר)

Vaccine immunology – פרק שני מתוך הספר Perspectives in Vaccinology

Boyd, W. C. (1946). Fundamentals of immunology. Fundamentals of Immunology.

(תוכן המאמר)