חשיבות החיסונים בהריון

מה מייחד את המערכת החיסונית של אישה בהריון?

כמו שהרופאים תמיד אומרים לך, ההריון הוא לא מחלה. אף על פי כן, הוא מצב בריאותי רגיש, משתי סיבות עיקריות:

  1. העובר הוא "גוף זר" בגופה של האישה ההרה. כדי שמערכת החיסון של האם לא תתקוף את העובר, עוברת המערכת במהלך ההריון כמה שינויים שמחלישים אותה. לכן האישה ההרה חשופה יותר לפגיעתם של זיהומים שלולא היתה בהריון לא היו מסכנים אותה.
  2. בריאות העובר במהלך ההריון וגם בריאות התינוק לאחר הלידה תלויות בבריאותה של האם. כאשר האם חולה במחלה קשה בזמן ההריון, העובר עלול להיפגע מכך. בנוסף, בזמן הלידה מערכת החיסון של התינוק עדיין לא בשלה, והוא "מסתמך" על הנוגדנים של אימו, שעוברים אליו בשליש השלישי של ההריון.

אמנם יש מחלות שאפשר להימנע מהן על ידי הקפדה יתרה על היגיינה והימנעות ממאכלים שעלולים להכיל מזהמים, ואכן מומלץ לנשים הרות לנהוג כך, אבל יש גם כמה מחלות מסוכנות שקשה להימנע מהידבקות בהן, במיוחד בזמן התפרצות. למרבה המזל, יש כיום חיסונים בטוחים לשימוש בהריון, שמפחיתים מאוד את הסיכון לחלות במחלות האלה. יתר על כן, אשה שמתחסנת במהלך ההריון מפתחת נוגדנים, ואלה מועברים לעובר דרך השיליה. כך מתחסן גם התינוק, והוא נשאר מחוסן עד ששה חודשים לאחר הלידה.

Pregnancy_vaccines_1060_502a

אילו חיסונים מומלץ לעשות במהלך ההריון?

שפעת:
השפעת היא מחלה ויראלית של מערכת הנשימה. מקובל לראות בה מחלה קלה, אבל זו טעות: עבור אוכלוסיות מסוימות, היא מסוכנת ויכולה לגרום לסיבוכים קשים. הסיבוך העיקרי הוא דלקת ריאות שמובילה לאישפוז, ובמקרים מסוימים היא קטלנית. סיבוכים אפשריים נוספים הם דלקות אוזניים, דלקות סינוסים, סיבוכים במערכת העצבים המרכזית, ופגיעה בלב. לעומת נשים שאינן בהריון, לנשים הרות יש נטייה מוגברת ללקות בסיבוכי השפעת. בנוסף, אצל נשים שלקו בשפעת קשה במהלך הריונן נמצא סיכון מוגבר ללידה מוקדמת, ואצל תינוקותיהן נמצא סיכון מוגבר להיוולד במשקל נמוך.

מזה עשר שנים יש המלצה לחסן נשים הרות נגד שפעת. החיסון המומלץ נבדק במחקרים מבוקרים ונמצא בטוח לכל שלבי ההריון, גם לאם וגם לעובר. מדובר בחיסון שמכיל וירוסים מומתים מזני השפעת הנפוצים בשנה הנדונה. מרגע קבלת החיסון עד שהגוף מפתח הגנה חיסונית עוֹברים שבועיים, ובתקופה הזו יש עדיין סיכון להידבק במחלה. לכן ממליץ משרד הבריאות להקדים ולהתחסן לפני שהשפעת מגיעה לארץ, בסביבות חודש אוקטובר.

שעלת (בתרכיב עם דיפתריה וטטנוס):
השעלת היא מחלה חיידקית שפוגעת פגיעה חמורה במערכת הנשימה. הנזק למערכת גורם להתקפי שיעול שיעול קשים, שנמשכים כמה חודשים לאחר שהחיידק עזב את הגוף. הסימפטומים שמאפשרים את זיהוי המחלה מופיעים לרוב רק לאחר שהנזק כבר נגרם, ולכן טיפול אנטיביוטי לא מקצר את משך התקפי השיעול. השעלת היא מחלה קשה ומתישה בכל גיל, אבל במיוחד בינקות. ככל שהתינוק צעיר יותר המחלה קשה יותר, ואף עלולה לגרום להפסקת נשימה.
בגלל התרבות מקרי השעלת בארץ בשנים האחרונות, הוחלט לחסן נשים הרות. הנוגדנים הנוצרים בגופן עקב החיסון עוברים לתינוקותיהן ומגנים עליהם בששת החודשים הראשונים לחייהם.
החיסון נגד שעלת הוא חיסון אל-תאי, כלומר הוא מכיל אך ורק מרכיבים מסוימים של החיידק. לכן הוא בטוח מאוד. החיסון ניתן בתרכיב שיש בו גם חיסונים אל-תאיים עבור טטנוס ודיפתריה, שגם הן מחלות קטלניות אבל נפוצות פחות. התרכיב כולו גם בטוח וגם יעיל מאוד.

FB-pregnant-couple

חיסונים לפני ההריון:

כאשר מתכננים הריון, מומלץ לאישה לעשות בדיקות להערכת מצבה החיסוני כנגד אדמת, חצבת, ואבעבועות רוח. החיסונים נגד המחלות האלו מכילים נגיפים מוחלשים ולא מומתים, ולכן נמנעים מהשימוש בהם במהלך ההריון. ומכיוון שאלו מחלות שמגבירות את הסיכון לסיבוכים כמו הפלות, מומים ביילוד, דלקת קרום המוח ועוד, מומלץ לנשים שאינן מחוסנות להתייעץ עם רופא הנשים בדבר קבלת חיסון זמן סביר לפני הכניסה להריון.

 

מקורות
  1. Pazos, M., Sperling, R. S., Moran, T. M., & Kraus, T. A. (2012). The influence of pregnancy on systemic immunity. Immunologic research, 54(1-3), 254-261.‏
    ISO 690 (תקציר המאמר)
  2. Palmeira, P., Quinello, C., Silveira-Lessa, A. L., Zago, C. A., & Carneiro-Sampaio, M. (2011). IgG placental transfer in healthy and pathological pregnancies. Clinical and Developmental Immunology, 2012. (קובץ PDF)
  3. Rasmussen, S. A., Watson, A. K., Kennedy, E. D., Broder, K. R., & Jamieson, D. J. (2014, June). Vaccines and pregnancy: past, present, and future. In Seminars in Fetal and Neonatal Medicine (Vol. 19, No. 3, pp. 161-169). WB Saunders.‏ (תקציר המאמר)
  4. Kuiken, T., & Taubenberger, J. K. (2008). Pathology of human influenza revisited. Vaccine, 26, D59-D66.‏ (תקציר המאמר)
  5. Rasmussen, S. A., Jamieson, D. J., & Uyeki, T. M. (2012). Effects of influenza on pregnant women and infants. American journal of obstetrics and gynecology, 207(3), S3-S8.‏ (תקציר המאמר)
  6. Melvin, J. A., Scheller, E. V., Miller, J. F., & Cotter, P. A. (2014). Bordetella pertussis pathogenesis: current and future challenges. Nature Reviews Microbiology, 12(4), 274-288.‏
    ISO 690  (תקציר המאמר)
  7. Raya, B. A., Srugo, I., Kessel, A., Peterman, M., Bader, D., Gonen, R., & Bamberger, E. (2014). The effect of timing of maternal tetanus, diphtheria, and acellular pertussis (Tdap) immunization during pregnancy on newborn pertussis antibody levels–A prospective study. Vaccine, 32(44), 5787-5793.‏ (תקציר המאמר)
  8. Munoz, F. M., Bond, N. H., Maccato, M., Pinell, P., Hammill, H. A., Swamy, G. K., … & Healy, C. M. (2014). Safety and immunogenicity of tetanus diphtheria and acellular pertussis (Tdap) immunization during pregnancy in mothers and infants: a randomized clinical trial. Jama, 311(17), 1760-1769.‏ (תקציר המאמר)