המקרה המוזר של הליצ'י בשעת בוקר מוקדמת
חקירה של בריאות הציבור יכולה להיות מותחן אמיתי. המקרה הבא שקרה בהודו ופורסם בעיתון הבריטי המדעי הנחשב The Lancet נשמע בהתחלה קצת כמו פרק של "ד"ר האוס" – וגם הפעם זו לא הייתה זאבת.
למעשה, החקירה הזו בקלות הייתה יכולה להוות השראה לתסריט בהוליווד (או בוליווד) עם טוויסט אמיתי בעלילה.
הסיפור שלנו מתחיל בהודו באזור העיר Muzaffarpur בה תועדה התפרצות מוזרה מאוד שהתרחשה מדי שנה, בחודש מאי כשהטמפרטורות החלו לעלות. ילדים שהיו הולכים לישון כשהם בריאים לגמרי, ללא כל סימן, קמו השכם בבוקר בצעקה גדולה, שאחריה החלו פירכוסים מלווים בשינוי התנהגותי ובעקבותיהם איבדו הילדים הכרה ונכנסו לקומה. לאחר שפונו לבית החולים, כ-40% מהילדים נפטרו בעקבות המחלה המסתורית. כדי להוסיף על התעלומה, האנשים באזור לא הצליחו למצוא מגמה ברורה שתסביר את ההתפרצות. לפעמים היה זה רק ילד אחד בכפר שחלה ונפטר, ולפעמים היה זה ילד שלאחיו לא קרה כלום. ואם כל זה לא מספיק, ההתפרצות, בקרב ילדים ממצב סוציואקונומי נמוך יחסית ולעיתים על סף תת-תזונה, החלה תמיד במאי אבל גם הסתיימה בפתאומיות ביוני כשהחלה עונת המונסונים והגשמים העזים. בשלב הזה, בשנת 2014, החלה החקירה בניסיון לפזר את ענן המסתורין מעל רצף האירועים הבלתי מוסבר, במטרה להבין מה גורם לילדים האלה לחלות.
על מה לא חשבו החוקרים? הם בדקו אם המחלה נגרמה בעקבות ריסוס השדות, האם היא מחלה המועברת מחולדות, עטלפים, יתושים, או אולי זו בכלל מכת חום. אבל הבדיקה לא העלתה דבר. שום דבר לא הסתדר. לא נמצאו עדויות לאף
אחד מהסיבות האלה. בכל זאת, החוקרים ההודים, בסיוע מדענים אמריקאים מה-CDC, לא הרימו ידיים וזיהו ארבעה סימנים שהובילו אותם לאבחנה הסופית. בואו נלווה אותם בדרך לפתרון החידה.
רמז ראשון: לא נמצאו עדויות לזיהום. בבדיקות פתולוגיות נמצא שמוחם של הילדים נפגע במהלך המחלה (Encephalopathy), אבל שלא כמו במקרים דומים, כאן לא מצאו החוקרים עדויות לזיהום. זו תוצאה מעט מפתיעה מכיוון שזיהומים הם עניין די נפוץ באזור הזה. פסלנו זיהום וממשיכים לבדוק.על מה לא חשבו החוקרים? הם בדקו אם המחלה נגרמה בעקבות ריסוס השדות, האם היא מחלה המועברת מחולדות, עטלפים, יתושים, או אולי זו בכלל מכת חום. אבל הבדיקה לא העלתה דבר
רמז שני: האימהות של הרבה מהילדים שנפטרו סיפרו שהילדים ויתרו על ארוחת ערב בשעות שלפני שנפלו למשכב. בבדיקות דם של מעל 300 מהילדים נמצא שלרובם הייתה רמת גלוקוז (סוכר) נמוכה בדם. גלוקוז לא היה החשוד המיידי של החוקרים, אבל גם הם לא יכלו להתעלם מהקשר הברור שמצאו בין הילדים שחלו ורמות הגלוקוז הנמוכות.
רמז שלישי: בסיעור מוחות של החוקרים הם עלו על מקרה דומה שדווח עליו בעבר, אבל לא בהודו. היה מדובר במחלה דומה שנגרמה אצל ילדים במערב אפריקה, שאכלו פרי בשם Ackee שגדל באזור ההוא ושזוהה בו רעלן בשם Hypoglycin שמונע מהגוף לייצר גלוקוז. איך זה קשור למקרה הנוכחי? מתברר שהמחוז שבו התגלו רוב המקרים מגדל כ-70% מפירות הליצ'י בהודו. החוקרים שבדקו את הליצ'י נדהמו לגלות כמויות גדולות של הרעלן הזה בפרי ובנוסף רעלן בשם MCPG בעל פעילות דומה. לא ייאמן, מכל הדברים שהיו יכולים להסביר את המחלה הזו, החשד נפל דווקא על פרי הליצ'י!רמז רביעי ואחרון: המעבדות בארה"ב מצאו דרך לזהות את הרעלן היפוגליצין בשתן, ואכן זיהו כמויות גבוהות של הרעלן בשתן של הילדים. בנוסף, הירידה החריפה ברמות הגלוקוז הדם הסבירה את התסמינים.
אז מה היה פה בעצם? בואו נסביר. ילדים, כמו ילדים בהודו, מסתובבים המון בחוץ. באזור שופע כל כך הרבה מטעי ליצ'י, אי אפשר לזרוק אבן ולא לפגוע בעץ ליצ'י. כך יצא שהילדים אכלו כמות גדולה מהפרי במהלך היום. לא רק שאכלו הרבה ממנו, הם גם אכלו לרוב את הפירות שעדיין לא היו בשלים או את אלה שכבר נפלו מהעץ, ואלו הכילו יותר מהרעלנים מאשר הפירות הבשלים על העץ. חלק מהילדים אכלו יותר פירות, חלק פחות.
העניין הוא שהרבה מאלה שאכלו יותר מהפרי למעשה שבעו ממנו, לא שיתפו פעולה עם הוריהם בערב, ולא רצו לאכול גם ארוחת ערב. העובדה ששבעו מהליצ'י ולא אכלו ארוחת ערב בשילוב המצב הסוציואקונומי הנמוך (על סף תת-תזונה) של הילדים, הובילה לירידה חדה ברמת הגלוקוז בדם במהלך הלילה, עד לרמה מסוכנת שהובילה לתוצאות הקשות. ומה הקשר לתקופה של ההתפרצות בין מאי ליוני בכל שנה? חודשים אלה הם שיא עונת הליצ'י מבחינת תנאי מזג האוויר המאפשרים את הבשלת הפרי.
המחקר הזה מראה לנו כמה עבודת האפידמיולוגיה (חקר בריאות הציבור) חשובה ומרתקת, ואולי גם כדאי שתזכרו אותו בפעם הבאה שתרצו לאכול המון ליצ'י על בטן ריקה ואז לוותר על ארוחת ערב.