אושפזתי עם דלקת ריאות וחשד לספסיס

אושפזתי עם דלקת ריאות וחשד לספסיס

מה אתם כנראה *לא* יודעים על שפעת וחיסון נגד שפעת.

שרי לינדר וורטון היא אחות מוסמכת העובדת בארה"ב. את הדברים הבאים היא כתבה כאשר הייתה מאושפזת בבית החולים בעקבות סיבוכים של מחלת השפעת, ובחרנו לתרגם אותם בהסכמתה.

לפוסט המקורי

אני אחות מוסמכת כ-20 שנה, קיבלתי חיסון שפעת כל שנה ומעולם לא חליתי בשפעת לפני העונה זאת.
אני אישה בריאה בלי היסטוריה של מחלות כרוניות ולא מדוכאת חיסון. השנה נדבקתי אחרי הכריסמס ואובחנתי רשמית ב-30 לדצמבר.
קיבלתי 5 ימי טיפול בתמיפלו ומשאף עבור הצפצופים שלי. סיימתי את הטיפול בתמיפלו והכאבים נעלמו, אבל עדיין הרגשתי לחץ בחזה והנשימה נשמעה כמו תחנת רכבת.
אמרתי לעצמי "אני אחות, זה רק שיעול, את יכולה להישאר בבית ולטפל בזה", וזה מה שעשיתי. עד יום שני היו לי קשיי נשימה וחום נמוך. שבוע קודם עשיתי צילום חזה ולכן חזרתי לחדר המיון באותו בית החולים, כדי להיבדק שוב. ריווי החמצן בדם היה 90-93%, וקצב הלב מעל 100 פעימות בדקה. מה שלא צפיתי הוא שרמת החומצה הלקטית הייתה גבוהה, מה שמרמז על כך שאני מפתחת ספסיס (אלח-דם), מצב שיכול להיות מסוכן מאוד. אושפזתי עם דלקת ריאות וחשד לספסיס, ובמשך 24 שעות הרופאים הנהדרים טיפלו בי ונתנו לי ארבע שקיות של עירויי נוזלים. החומצה הלקטית ירדה לרמה תקינה, אולם אני עדיין מטופלת כנגד דלקת הריאות וצפויה להחלים בעוד מספר שבועות.
ועכשיו תדמיינו שדבר כזה קורה לסבתא שלכם, לחברה הכי טובה שנמצאת תחת טיפולי כימותרפיה, או ילדים בגן. באוכלוסיות האלו השפעת מתפשטת במהירות, בתחום הרפואי אנחנו קוראים לזה "מגיפה".

עבור אנשים עם דיכוי של מערכת החיסון, מגיפות הן קטלניות.
נכון, שיעור ההגנה של החיסון לא גבוה כמו שהיינו רוצים. אבל ככל שפחות אנשים יחלו בשפעת, כך נגן על החיים של אותם מטופלים עם דיכוי חיסוני. נניח שהאפקטיביות של החיסון היא רק 10%, האם לא שווה להציל 30 ילדים או סבתות מתוך קבוצה של 300 אנשים? הם לא בהכרח ימותו, התמותה היא נושא אחר, אבל זה יחסוך מהם את מה שאני חוויתי, בתוך אישה בריאה בת 40.
אני כותבת את זה בזמן שאני מאושפזת בבית החולים, כשאני לא יכולה לעבוד, צריכה לדאוג שיטפלו בילדים שלי, ובינתיים צוברת חשבונות עבור הטיפול הרפואי. אני כותבת את זה כדי להסביר שחיסון השפעת מציל חיים בכך שהוא מפסיק את המגיפה. מי שמתנגד לחיסון צריך לראות את התמונה הגדולה, להבין את המשמעות של בריאות הציבור ושל אפידמיולוגיה.
זה נכון שהחיסון לא מושלם, אבל הוא לא קונספירציה של חברות התרופות או של משרד הבריאות. אם אתם בריאים ויכולים להתחסן- עשו זאת כדי להגן על האוכלוסיות הפגיעות בחברה שלנו.

עוד לא מאוחר מדי כדי למנוע אשפוזים והתפרצות של מגיפת השפעת. אנחנו צריכים להתאחד, ולשים בצד את הפחדים שלנו. השפעת היא האיש הרע, לא הקהילה שמנסה למגר אותה.

איחולים לבבים
שרי, אחות מוסמכת