פרופ' גמזו בשיחה עם מדעת

השבוע אירחנו במדעת את פרופ' רוני גמזו, מנהל פרויקט מגן ישראל, לשיחה עם מנהלת העמותה אדוה לוטן.
ריכזנו כמה דברים מעניינים שעלו בשיחה.

לשאלתנו מתי נחזור לשגרה, גמזו הסביר שהתאריך של ה-14/10 נועד לתת כמה ימים "רגילים" ולוודא שהמגמה שלילית ויציבה לפני שינוי ההגבלות. הקריטריונים שנשקלים: 2000 נדבקים ליום (מספר גבוה), מקדם הדבקה של 0.8 (מגמה של ירידה). כעת נמצאים בדיונים איפה יתחילו ההקלות בתחילה. למשל, פתיחה במגזר הפרטי שלא מקבל קהל והחינוך לילדים עד גיל 6. בינתיים חשוב להמשיך בשמירה על ההגבלות הקיימות, שהרוב מקיימים וכבר יש השפעה בהורדת התחלואה.

שאלנו מה דעתו על ההסברה בהקשר לקורונה. גמזו אמר שההסברה בתחילה התמקדה בהפחדה קיצונית שגרמה לשחיקת אמון הציבור, כי האירוע לא היה דרמטי כפי שהוצג. לזה התווספו בהמשך הנחיות שחלקן נראו לא הגיוניות ולא מוסברות. בנוסף מורכב לדבריו לבצע הסברה "מול חוסר אמון הציבור עם עדת מכחישי קורונה שטוענים שאין מגיפה והכל שקר". 

לתפיסתו אין צורך ליצור "חרדה לאומית" וצריך לתת לציבור קרדיט ולמצוא את הדרך להתנהל עם הקורונה. הכלים העיקריים הם להקפיד על מסיכות על הפה והאף, היגיינת ידיים, מרחק והימנעות מהתקהלויות – אם נקפיד על כל אלה לא נצטרך סגר.

גמזו משוכנע שמרבית העם הפנים שזוהי שעת מבחן. במגן ישראל רואים שיש ירידה בתנועה ושההתנהגות היום בישראל לא מאפיינת את ההתנהגות לרוב בחול המועד. אמנם יש הפרות, אבל רוב הציבור גילה אחריות והישראלים ראויים לציון לשבח.

לגבי נתוני הדבקות, גמזו הסביר שקשה מאוד לזהות היכן קרו רוב ההדבקות, בגלל שיטת החקירות שממקדת מאמץ באיתור מגעים קדימה וקטיעת המשך ההדבקה. החקירה נעשית לרוב בחלוף זמן וקשה לזהות בדיוק את מועד ומקום ההדבקה. יחד עם זאת, לצורך קבלת החלטות הספרות המדעית נותנת מידע מספק. ידוע שהדבקות קשורות בעיקר לשמירת מרחק והתקהלויות.

לגבי האופן שבו התקבלו החלטות בסופו של דבר, אחרי המלצות הגורמים המקצועיים, אמר גמזו: "אני לא מגן על מקבלי ההחלטות במסגרת השיקולים הפוליטיים שלהם. היו מקרים שהתקבלו החלטות על סמך שיקולים רחבים יותר מאשר שיקולים מקצועיים גרידא."

שאלנו על מתן כלים לקבלת החלטות והערכת רמת הסיכון האישית. גמזו אמר שזה מבחינתו חלק ממהות תוכנית הרמזור. במסגרת התוכנית יתפרסמו גם נתונים שיבהירו לציבור מה יותר מסוכן ומה פחות, שיעזרו בקבלת החלטות אישיות בשיקול קבלת ההחלטות לכל אדם.

ביקשנו שיתייחס לכיוונים עתידיים נוספים, מעבר לכלים שמוכרים היום, שיקלו על החיים בשגרת הקורונה. גמזו ציין שני כיוונים טכנולוגיים רלוונטיים. הכיוון העתידי הראשון הוא הגעה לבדיקות שיעמדו ב-3 תנאים: מהירות, מדוייקות ואישיות. הטכנולוגיות עוד לא שם ויש מאמץ כלל עולמי להגיע לזה. הכיוון הטכנולוגי העתידי השני הוא שיפור טכנולוגיות Tracing, אבל יש אתגר לעשות את זה בלי פגיעה בזכויות הפרט ולכן פחות מצליח במדינות מערביות. יש מחשבה להשתמש בזה בצורה וולנטרית, כדי לשפר את השליטה בתחלואה בתחומים מסויימים.

לסיום אמר גמזו שמאות הנפטרים כל חודש גורמים לו צער רב (חלקם, הוא אמר, על המצפון שלו). אבל הוא רואה שאצל הרוב יש הפנמה ומאמין שבסופו של דבר נפחית את התחלואה לכמות שנוכל לחיות איתה, ושמערכת הבריאות חזקה ומתפקדת. 

ממליצים לצפות בשידור המלא, בקישור הבא.

 

11.10.2020